פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      הסדר של רבנים

      פרופ' יגיל לוי לא מתרשם מהזובור שעשה ברק לרב מלמד. "סביר כי למהלך הנוכחי לא יהיו השלכות מרחיקות לכת. לטווח ארוך, ההסדר הפוליטי יישמר"

      שלילת המעמד של ישיבת הסדר מישיבת הר ברכה מעוררת כצפוי גלי מחאה מצד רבני ההסדר ותלמידיהם. לא בכדי. השאלה שעל הפרק אינה ההסדר עם הישיבה הספציפית אלא ההסדר בכללותו. גם אם אין כל כוונה לבטל את מסלול ההסדר, הרי שהחלטתו של שר הביטחון מבקשת לשנות את תנאי ההסדר מכאן ואילך.

      במקורו, ההסדר, שראשיתו בשנת 1965, היה הסדר תרבותי: הצבא הסכים למסלול שירות מיוחד המבטיח כי המגויסים הדתיים ישמרו על זהותם הדתית בעת השירות. המסלול המקוצר, ההשפעה של הרבנים על המגויסים תוך כדי השירות והשירות במסגרת הומוגנית צמצמו את החשש של הרבנים כי צעיריהם יסירו את הכיפה במהלך השירות.

      מאז, ובפרט לאחר מלחמת לבנון הראשונה והסכמי אוסלו, הגידול במספר של ישיבות ההסדר היה משולב עם הירידה במוטיבציית הגיוס של צעירי המעמד הבינוני-חילוני, תהליך שחיזק את הישענותו של הצבא על מאגרי כוח האדם שישיבות ההסדר העמידו לרשותו. היה זה לא רק כוח אדם איכותי אלא גם כזה שגילה נאמנות לדרך הצבאית ולא הצמיח מחאה כמו זו שצמחה משורות המגויסים החילונים בעקבות מלחמת לבנון הראשונה.

      על רקע זה התעצם כושר המיקוח של רבני ההסדר ובכוחם היה לשנות את משוואת ההסדר: הם זכו לדריסת רגל חופשית ביחידות הצבא, ניהלו עם הצבא מיקוח על אופן השירות של תלמידיהם, הכתיבו לצבא את תנאי השילוב של נשים ביחידות השדה ובשיאו של התהליך: המשבר שאיימו לחולל ערב ההתנתקות של שנת 2005 הביא את הצבא לפרוס את יחידותיו כך שיחידות שבהן שיעור גבוה של מגויסים דתיים הורחקו ממעגל הפינוי הפנימי של מתנחלי עזה.

      תנאי ההסדר החדש: ההסדר הפוליטי

      עיקרון זה נשאר בתוקף משנדרש הצבא בהמשך למשימות פינוי מוגבלות גם בגדה המערבית. במילים אחרות, ההסדר התרבותי הורחב להסדר פוליטי. ראשי הישיבות לא הסתירו את עמדתם, כי תלמידיהם מגיעים לצבא כדי להגן על מפעל ההתנחלויות וכי נוכחותם המוגברת ביחידות הלוחמות ובשדרת הפיקוד תגביל את יכולתו של הצבא לשגר את היחידות למשימות פינוי עתידיות. הצבא שמע את הקולות אך העצים את פריסת חיילי ההסדר בזירה הרגישה של הגדה המערבית. בכך הצבא קיבל בפועל את תנאי ההסדר החדש, ההסדר הפוליטי.

      כמה מראשי הישיבות, ובהם הרב אליעזר מלמד, הטיפו בגלוי לסרבנות. אלא שהתנהגות הרבנים הקיצונים לא צריכה לטשטש את התמונה: גם המתונים שברבני ההסדר מאמינים כי יש להם תפקיד בעיצוב ההשקפה של תלמידיהם האם למלא פקודות השנויות במחלוקת פוליטית. עצם נכונותם לשמש כתובת לפניות החיילים-תלמידים לשאלות הנושאות אופי פוליטי ועצם אופיים הפוליטי של הדיונים המתקיימים בישיבות בהם משתתפים תלמידים שהם למעשה לובשי מדים גם אם בשירות ללא תשלום, הפך את ישיבות ההסדר לשותפים למיקוח עם מפקדי הצבא על האופי הפוליטי של המשימות הצבאיות.

      עתה, בהחלטה לשלול את מעמד ההסדר מישיבת הר ברכה, הצבא מבקש לשנות את תנאי ההסדר ולהחליש את כושר המיקוח הפוליטי של הרבנים. הוא בעצם מבקש להגביל את סמכות הרבנים להשפיע פוליטית על המגויסים. לכך רבני ההסדר לא יכולים להסכים. מנקודת מבטם, כושר המיקוח הפוליטי נהייה לאחד מאושיות ההסדר.

      למרות שיעורי הגיוס הגבוהים של מחזור נובמבר 2009, בידי הרבנים כלים מגוונים, כמי שרואים את עצמם כצינור ההזנה של מעל 1,000 לוחמים בכל נקודת זמן, להשפיע על הצבא לשמר את ההסדר המקורי. לכן סביר כי למהלך הנוכחי לא יהיו השלכות מרחיקות לכת. אפשר שהרב מלמד יהיה לגיבור של שעה בחסות המשבר. לטווח בינוני, רבני ההסדר ישימו לעצמם מגבלות כדי שלא למתוח את החבל. לטווח ארוך, ההסדר הפוליטי יישמר.

      *פרופ' יגיל לוי הוא חבר סגל האוניברסיטה הפתוחה