בקרן המטבע הבינלאומית מרוצים מישראל ומהאופן בו צלחה את המשבר העולמי. בדו"ח שהגישה היום הקרן נכתב כי "ישראל עברה את "המיתון הגדול" בצורה טובה: על רקע המשבר הגלובלי, צמיחת התוצר הישראלי היתה בין האחרונות בעולם שירדו מתחת למגמתן ארוכת הטווח;
הצמיחה בישראל היתה בין אלו שנפגעו באופן המתון ביותר - עם תחזית לקפאון בתוצר בשנת 2009; הצמיחה בישראל היתה בין הראשונות שהראו סימני התאוששות - עם עלייה ברמת התוצר הן ברבעון השני והן ברבעון השלישי של 2009. למרות הירידה החדה בשוקי האג"ח והמניות בשלהי 2008, השווקים לא קרסו, גם בהיעדר סיוע חירום נרחב לייצוב המערכת הפיננסית שהיתה אופיינית למקומות אחרים.
עם זאת, בשעה שהתוצר, הצריכה, ומדדי אימון הציבור נמצאים סביב הרמות ששררו בסתיו 2008, הרי שהיצוא, היבוא וההשקעות בנכסים קבועים רחוקים מהתאוששות מלאה. האבטלה עלתה לכ-8% ויתרת האשראי הבנקאי לחברות פחת לאורך מרבית השנה כאשר האינפלציה היתה מעל היעד במשך מרבית אותה תקופה, בנוסף, גם אם נראה כי גורמי "חוף מבטחים' שפעלו לייסוף המטבע מוקדם יותר נחלשו עם התייצבות המגזר הפיננסי העולמי, הרי שהחששות באשר לחוזק של השקל לא נגוזו לחלוטין.
בקרן המטבע סבורים כי יש להפסיק את תוואי הורדת המסים שכן הורדת המיסים תקשה על ישראל להקטין את החוב: אם התחייבויות קודמות להקטנת המסים מעמידות בספק את קצב הקטנת החוב, התועלת בצד ההיצע תתקזז - ולנוכח החוב הגבוה של ישראל, אפשר שאף תתהפך המגמה - בשל הגידול בפרמיות הסיכון ובעלות המימון לפירמות כתוצאה מכך. התחייבויות קודמות לקיצוצי מס המניחות כי הקטנת חוב כזאת תתקיים עלולות להחמיר את הפגיעויות של ישראל שלא לצורך.
בקרן מציינים כי חוב ציבורי גבוה מייצג פגיעות מתמשכת כיוון שבעיה זו רחוקה מפתרון, סביר שהיא תחריף עקב הגידול שחל לאחרונה בעולם בגירעונות הציבוריים, ברמות החוב ובלחצים הנלווים לכך על שיעור החיסכון הגלובלי. בתקופות של מתח בשווקים, עלויות המימון למדינות בעלות חוב גדול כשל ישראל נוטות לגדול בצורה חדה במיוחד, ופוגעות במרחב הפעולה של המדיניות התקציבית וביכולתה ליצור כרית ספיגה לזעזועים - והחשש לכך השתקף בהחלטת ישראל ב-2009 להעלות את שיעור המע"מ כדי לרסן את הגירעון התקציבי.
לדעת הקרן, האינפלציה מתקרבת לגבול העליון של רצועת היעד ולא קיימים סיכונים נראים לעין לדפלציה, כפי שנלמד מהציפיות הנמדדות או מהתחזיות לאינפלציה. לצד זאת, גוברות העדויות להתחדשות הצמיחה הכלכלית וסביר שההאטה המתונה קודם לכן מרמזת כי גם השיפור החיובי יהיה ברמה מתונה.
על רקע דברים אלה ועל רקע האינפלציה הגבוהה בעברו של המשק וחוסר הוודאות הגלובלי, נראה כי הגישה המאוזנת לשקילת סיכוני החריגה מעל או מתחת ליעד האינפלציה, המשתמעת מן ההחלטות להעלות את ריבית בנק ישראל ב-25 נקודות הבסיס לספטמבר ואחר כך שוב לדצמבר - הולמת. בהתאם להמלצות העולמיות לכלל המשקים בעולם, הפסקת השימוש ב"אמצעים הבלתי קונוונציונליים" ובעיקר האמור בהתערבות בשוק המט"ח בישראל, רצוי שתיעשה בהדרגה.
בקרן המטבע מדגישים כי יש להימנע מהתחייבויות מוקדמות להעלאות שכר קבועות בסדר גודל משמעותי, למרות ביצועיו המעודדים של המשק עד כה. ובפרט, יש לרסן את העלאות השכר לעובדי המגזר הציבורי שמועדם יגיע ב-2010.
גישה זו תשלח את האיתות הנכון לקובעי השכר במגזר הפרטי, תסייע לשמור על רמות נמוכות של אינפלציה ושיעורי ריבית עם התחזקות הצמיחה, ובכך תקדם ביצועים כלכליים טובים גם בהמשך.
קרן המטבע הבינ"ל: ישראל עברה את המיתון
טל לוי
14.12.2009 / 11:46