פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      החלטה נכונה

      בהחלטת אין ברירה, ברגע האחרון לפני שההמתנה של מערכת הביטחון היתה מתפרשת כהשלמה עם תוהו ובוהו ופריעת חוק, הוציא אהוד ברק את ישיבת הר ברכה ממסגרת ההסדר עם צה"ל. החלטה נכונה. לא מפני שהרב אליעזר מלמד ויתר בנימת זלזול על מפגש עם שר הביטחון, אלא מפני שהמוסד החינוכי שלו נהנה מתנאים מיוחדים בשגרו את תלמידיו לצה"ל, ואילו הוא מחנכם לא לבצע פקודות חוקיות שאינן לרוחם. כאילו כל חייל רשאי לקבוע את טווח הפעילות הצבאית.

      מלמד התגרה במה שהוא מלמד את חניכיו - "אלמלא מוראה של מלכות - איש את רעהו חיים בלעהו". הרב ביקש להכניע את הממשלה, ושום דמוקרטיה אינה יכולה להתיר לו לעשות כן. הרושם העולה מתגובת מחנכים אחרים הקשורים בישיבות ההסדר הוא שאינם מצטערים על החלטת ברק, אך אינם נותנים ביטוי לדעה זו. גם הם יודעים בחדרי ליבם כי הגיע הזמן לתחום את מרחב המותר והאסור בהתגרות רבנים קיצוניים בשלטון החוק.

      נחיצות ההחלטה אינה מנותקת מהמציאות המתפתחת במערכות אחרות. האחת, שישיבות ההסדר הן בעיקרן תופעה חיובית מאוד מכל בחינה ביטחונית ולאומית, וכל עוד לא עולה מהן ערעור על עצם המשטר הדמוקרטי יש לנהוג בהן בהבנה ובמתינות, שכן "האחים הכתומים" הם מרכיב חיוני בביטחון וברוח הלאומית; והאחרת, שעל הממשלה והכנסת לנקוט בהקדם עמדה כלפי הצעת החוק של אפי איתם (מהכנסת הקודמת), אריה אלדד וציפי חוטובלי, שלפיה צה"ל לא יישלח למשימות של פינוי יישובים או הגבלת פעילותם. לא בישראל ולא ביהודה ובשומרון. הצעה שבשינויים קלים ראויה לעיון. נראה לי כי ראויה גם לתמיכה. כנראה שגם גבי אשכנזי תומך בה. מכל מקום, צריך לקבל בהקדם החלטה פרלמנטרית מוסמכת בסוגיה זו.

      יש גם מחלוקת נקודתית. נכון שהרב מלמד מחנך את תלמידיו לא רק להתגייס לצה"ל אלא לשרת ביחידות קרביות. הוא ועמיתיו ראויים לתודת האומה על כך. אך עליו להבין כי רבנים, מכובדים ככל שיהיו, אינם בעלי סמכות מדינית ופוליטית. הן הוא יודע כי "דינא דמלכותא דינה".