פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      היכן הלהט החילוני?

      זה לא חדש, אבל הסימנים לכך הולכים ומתרבים. ואם עד עכשיו עוד היתה תקווה שהכל יסתדר וימשיך כרגיל, עכשיו זה ברור: תם פרק א', פרק הציונות החילונית, בתולדות מדינת היהודים בעת החדשה. לישראלים חילונים עוד יש ויש מה להציע למדינה, אבל לציונות החילונית כבר אין. לו היה הדבר תלוי בציונות החילונית, כי אז מדינת היהודים היתה, בשלב הזה, מסתיימת גם היא.

      בדיוק כמו נס פך השמן של חנוכה, שלא יכול היה להתחולל אילולא יצאו החשמונאים למלחמה ביוונים וניצחו בה, גם תקומת ישראל, מאמצע המאה ה?19 ועד היום, היא נס שעזרנו לו לקרות לנו. מדינת ישראל היא תוצאה של מהלכים היסטוריים חילוניים למהדרין ושל מסירות נפש וגוף שלכאורה אין בינה לבין תורה ומצוות כל קשר. עם כל הכבוד לציונות הדתית, שתמיד היתה ופעלה, הרי גלוי וידוע שאלמלא הציונות החילונית, לא היה העם הגלותי הזה מצליח להקים לעצמו מדינה אמיתית: מדינה עם התיישבות, מדינה עם צבא, מדינה שיש לה יכולת עמידה בין שאר מדינות העולם, ושיש לה עתיד.

      יהודים שהתנערו מתורה וממצוות הם שניצחו על הקמתה של מדינת ישראל הלכה למעשה, ומתברר שדווקא הם יכלו להצליח בכך. אבל משהו קרה כנראה ליכולת העמידה שלהם, משהו התערער וקרס, כי הנה בשנים האחרונות יהודים כאלה הם שמחריבים את ההתיישבות, הם שהורסים את צה"ל מבפנים, הם שמפוררים ומפזרים לרוח את כל מה שהם בעצמם יצרו ובנו.

      לשיא בלתי נתפס הגיע ההרס העצמי הזה אצל אריאל שרון, ואי אפשר להסביר זאת בקלישאות נבובות בנוסח "דברים שרואים משם לא רואים מכאן". אין זה מתקבל על הדעת, שבהגיעו לראשות הממשלה "התפכח" שרון לפתע פתאום ושינה את דעותיו הפוליטיות מן הקצה אל הקצה. הרבה יותר סביר שהוא פעל מתוך שיקולים טקטיים ופרגמטיים, ושביצע את תוכנית ההתנתקות מפני שחשב, בטעות כמובן, שאף שהיא נוגדת את דעותיו ואת מאווייו, מבחינה טקטית ופרגמטית היא הרע במיעוטו בעת הזאת.

      מה אנחנו עושים כאן?

      רק מי שפועל בשם הציונות החילונית מסוגל לטעות ככה. אם שיקולים פרגמטיים בלבד הם שגרמו לו לדגול בערך ההתיישבות, שיקולים פרגמטיים הם שיכולים גם להביא אותו להפנות לערך הזה עורף. ואם כל הסיפור הציוני לא היה בעיניו אלא ניסיון טקטי לסדר לעם היהודי מקלט בטוח, טקטיקות אחרות יכולות - מדוע לא, בעצם - להחליף אותו מעת לעת. לכן קשה לצפות ממנהיג כמו שרון, וממנהיגים כנתניהו, בגין ויעלון, כי יקיימו מה שהבטיחו לבוחריהם ויסכנו את יחסיהם עם נשיא ארה"ב; מה גם שבעיניהם החילוניות, יחסים טובים עם וושינגטון עשויים לחזק את ישראל יותר מאותו אידיאל?שמידיאל שהם נופפו בו בדרך לקלפי.

      אין הכרח שכל חברי הממשלה יחבשו כיפות ושביסים. אבל יש כנראה הכרח שהממשלה תפעל מתוך הכרה בהיותה של ישראל מדינת יהודים, שבה דת ולאום הם אחד, ושהבסיס לקיומה הוא הדת היהודית וההצדקה האחת והיחידה להקמתה דווקא בארץ המסוימת הזאת מצויה בין דפי התנ"ך. הציונות החילונית מילאה את תפקידה החיוני בהצלחה כבירה, אבל עכשיו היא מדברת על "מדינה יהודית" בקווי 67' ומתכוונת למדינה פסאודו?אירופית, נטולת ערבים וגם נטולת דת וזהות. ללא הבסיס הדתי - שמייסדי הציונות בכל זאת הביאו איתם מהבתים שבהם גדלו, בעוד אצל ממשיכיהם הוא נעדר לחלוטין - ישראל, המתפרקת ממהותה ומערכיה ומאבדת כל מה שהביאנו עד הלום, לא תוכל עוד להתקיים בתוך כל גבולות שהם.

      אין הכרח שישראל תהפוך ל"מדינת הלכה", אבל יש הכרח ש"עם הספר" ישאב את טקטיקות קיומו והישרדותו מתוך הספר שעל שמו הוא נקרא. השר יעקב נאמן טען בשבוע שעבר, שדבריו בעניין הזה הוצאו מהקשרם. אך אם אסור להזכיר כאן את השאיפה לחיים יותר יהודיים, אולי מדינת ישראל עצמה היא שהוצאה מהקשרה.

      אנחנו כאן, להבות הנרות מרצדות בחלונות בתינו ומאירות את החשיכה. רק אם נזכור מה אנחנו בעצם עושים כאן, נוכל להישאר.