וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

מישראל לקופנהגן בכיסא גלגלים

יובל ארבל

11.12.2009 / 8:09

במקום להצטרף למאמץ הבינלאומי להפחחת גזי החממה, בחרה ישראל להציג את עצמה כ"מדינה נכה" , שלא יכולה להתחייב לצמצם הפליטות באופן משמעותי. יובל ארבל חושב שהנכות הזו תחזור אלינו כמו בומרנג

נציגים של כמעט 200 מאומות העולם דנים בימים אלו בוועידת האקלים בקופנהגן ביצירת הסכם חדש ("פרוטוקול- פוסט-קיוטו"), שישנה את כללי המשחק בכלכלה העולמית. בעוד מדינות מפותחות הגיעו לקופנהגן עם הוכחות בפועל של הפחתת פליטות של גזי חממה ו/או תוכניות והתחייבות להפחתה משמעותית, ישראל, שנמצאת כבר נמצאת בעשירייה הפותחת של פליטות לנפש, מגיעה עם תוכנית להגדלת הפליטות ב-37% עד 2030.

אמנם מדובר בהפחתה של 64% מהגידול הצפוי בתסריט של עסקים כרגיל. אבל זו בדיוק הבעיה, שהתסריט לא רלוונטי למדינה עם תל"ג כישראל, וחייב להתחלף. בכל העולם המערבי כבר הבינו את זה, אפילו אמריקה שיאנית פליטות גזי החממה בחרה בנשיא שהציב מסלול שאפתני להפחתת הפליטות.

ישראל נזכרה באיחור רב לבדוק ברצינות את האפשריות להפחתה. ולצד וועדת המנכ"לים שעסקה בנושא בחודשים האחרונים, הוזמנה חברת מקינזי, המתמחה במציאת אפשריות הפחתת גזי החממה בעליות המינימאליות למשק. בראש המלצות הדו"ח עומדת ביטול הקמת התחנה הפחמית באשקלון, התייעלות אנרגטית והגדלת היעד של אנרגיות חלופיות ל-25% מסך ייצור האנרגיה עד 2030.

עם זאת, בתחום התחבורה (18% מהיקפי הפליטות בישראל) דו"ח מיקנזי פספס ובגדול. בדוח כמעט ולא התייחסו לאפשריות ההפחתה הטמונות בהשקעות בתשתיות לתחבורה ציבורית, ופיתוח אורבני המייתר את הצורך בתחבורה ממונעת. השקעות אלו צריכות להחליף את הרחבה ובנית כבישים – התורמים לפרוור המואץ ולעלייה התלולה במספר הרכבים הפרטיים. באופן תמוהה, בדו"ח מקינזי הומלץ על פיתוח תשתיות להטענת מכוניות חשמליות, בעוד שבתמהיל הדלקים הנוכחי של משק החשמל בישראל מעבר למכוניות חשמליות לא יפחית את פליטות הפחמן הדו-חמצני. מעבר לרכב חשמלי הוא חלופה טובה רק כאשר משק החשמל אינו מתבסס אך ורק על שרפת דלקים.

גם במשק המים ניתן באמצעות ניהול ביקושים ותכנון ובניה משמרי מים, לחסוך עד כדי 40% מהצריכה הביתית והעירונית - השקעה שתצמצם את הצורך בבניה של עוד מתקני התפלה הגורמים לפליטה נוספת של גזי חממה.

במקום להצטרף ברצינות למאמץ הבינלאומי, ממשלת ישראל בחרה להניף את דגל הסתגלות למשבר האקלים, ולא להתחייב למאמץ העולמי לצמצם את הפליטות ובכך להקטין את הסיכוי לשינוי אקלימי קטסטרופלי. ישראל נמצאת באחד האזורים שייפגעו באופן ניכר מנזקי שינוי האקלים. הבצורת האחרונה רק מדגימה את הצפוי לנו - הפחתה דראסטית במילוי החוזר של מאגרי המים הטבעיים. ישראל, כתשובה, מתפארת בוועידת האקלים במדיניות ההתפלה זוללת אנרגיה (4 קווט"ש לכל מ"ק מים), ובכך מתרצת (בין השאר) בצורך שלנו להקמת תחנות כוח נוספות. בעוד אותה ממשלה מעכבת ומונעת חוקי תכנון ובניה משמרי אנרגיה ומים שייתרו את הצורך בהקמה של תחנת כוח פחמית נוספת ועוד מתקני התפלה. לעומתנו, בבריטניה, היום, חוקי התכנון מחייבים בניה משמרת אנרגיה, ומים. ב-2016 כל המבנים החדשים בבריטניה יחוייבו באיזון אנרגטי (0 פליטות), כלומר החשמל שיופק ממקורות אנרגיה מתחדשת במבנה (למשל תאים פוטו-וולטאים) ישתווה לצריכת האנרגיה במבנה.

התירוצים שלנו רבים ומגוונים, ובמרכזם גידול אוכלוסין גבוה פי 3 מהממוצע במדינות מפותחות. בישראל תירוץ זה יושב בלב הקונצנזוס, אבל בעולם הנאור טיעון זה גובל בחוצפה. למהלך יהיו השלכות בסינדול המשק

השבוע הכריז ראש הממשלה שישראל היא מדינה מפותחת לכל דבר ועניין, וצריכה להתקבל בברכה בארגון המדינות המפותחות ה-OECD. עם זאת, משלחת ממשלתו מבקשת להכיר ב"נכותה" של מדינת ישראל , המגבילה אותנו ביכולת להפחתת פליטות גזי חממה. התירוצים שלנו רבים ומגוונים ובמרכזם גידול אוכלוסין גבוה פי -3 מהממוצע במדינות המפותחות. בשיח הישראלי תירוץ זה יושב בלב הקונצנזוס הלאומי, אבל בעולם הנאור טיעון זה גובל בחוצפה.

למהלך זה יהיה השלכות ארוכת טווח בסינדול הכלכלה והמשק. ראשית, יתכן מאוד שמדיניות מפותחות שלא יצמצמו פליטות ישלמו מחיר כבד במיסוי פליטות פחמן באופן ישיר. אבל גם אם תצליח ישראל להידחק שוב לקבוצת מדינות שלא מחויבות בהפחתה, חברות ישראליות יפסידו מטביעת הרגל הפחמנית הגבוהה של אנרגיה ומים בישראל. כבר היום ברשתות המרכולים המובילים באירופה מחויבים כל המוצרים בתו המציין את הטביעה הפחמנית בתהליך היצור. חברות ישראליות ימצאו עצמם מתקשות לעמוד בתקנים ולהיות תחרותיים עם חברות ממדינות בהם הטביעה הפחמנית של ייצור האנרגיה והמים קטנה יותר. הצרכנים באירופה כבר מאוד מודעים, ואם המחירים זהים או דומים הם יעדיפו לקנות מוצר שפלט פחות פחמן בתהליך הייצור. בשלב הבא לא יכניסו אותו למרכול. כלומר, הייצוא הישראלי יפגע קשות והכלכלה הישראלית תשלם ביוקר אם תמשיך הממשלה במדיניות ישיבה על הגדר.

לעומת זאת, בהיערכות מוקדמת טמונות הזדמנויות עצומות לכלכלה הישראלית. למשל, אם ישראל תצטרף למדינות המפותחות המחויבות בצמצום פליטות היא תוכל להיעזר במנגנון המאפשר לרכוש זכיות פליטת גזי חממה ע"י מימון הפחתת פליטות במדינות מתפתחות (ההפחתה במדינה המתפתחת נרשמת תרשם לטובת המפותחת). חברות הקלינטק הישראליות ירווחו מהשינוי במעמד ישראל במנגנון זה. יפתחו בפניהם שווקים חדשים ואפשריות מימון מבטיחות. זריקת עידוד כזאת לתעשיית הקלינטק תספק אלפי מקומות עבודה ומטבע זר למשק.

גם הציבור הישראלי הבין והפנים את גודל המשבר והצורך בפעולה דחופה ואמיצה להקטנת פליטות גזי חממה. תוצאות סקר רחב בציבור הישראלי, שנערך ע"י אוניברסיטת בן גוריון, מצביעים על כך שהציבור הישראלי רואה קשר ברור בין שינוי האקלים למשבר המים הנוכחי - 73% מהמשיבים מכירים בכך שאם לא ייעשה דבר כדי להתמודד עם שינוי האקלים ב-20 השנים הקרובות, יביא הדבר להחרפה במחסור במים. ומרבית הנשאלים, הסכימו שעל ישראל לקחת התחייבות להפחתת פליטות של 90% עד 2050

הסקר מוכיח שממשלת ישראל מפגרת אחרי אזרחיה בכל הקשור לאחריות בינלאומית בהצלת כדור הארץ. האם ראוי שמדינה מפותחת כישראל בעלת שם עולמי בפיתוח טכנולגיות לחיסכון במים ואנרגיה תוביל מדיניות בלתי אחראית בעליל, מה יהיה המחיר הכלכלי, חברתי וסביבתי של התנהלות זו? במקום זאת ישראל יכולה להוביל בעולם בטכנולוגיות קלינטק ובמדיניות להפחתת צריכת החשמל ומוצרים זוללי אנרגיה.

הכותב הוא סמנכ"ל ארגון "ידידי כדור הארץ מזה"ת" וחבר במשלחת ארגוני הסביבה לוועידה

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    1
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully