אחרי חודשים ארוכים של שקט תעשייתי שלווה באופטימיות גדולה ועלייה מהוססת אך ברורה בגיוסים, ענף ההיי-טק שוב מראה סימני משבר. באמצע נובמבר הודיע דב מורן על פיטורי 100 מתוך 250 עובדי החברה שבראשותו, מודו, וחשף קושי גדול בהתנהלות החברה. מיד לאחר מכן, הודיעה אפלייד מטריאלס על סבב פיטורים שלישי בתוך שנתיים, כחלק ממדיניות עולמית, ושלחה כ-70 עובדים הביתה.
בימים האחרונים הגיעה הסערה גם לחברת דטה סייף, ש-350 עובדיה חוששים כי יילכו הביתה, ואתמול נערכה ישיבת עובדים סוערת בחברת אקסאנט, האמורה לפטר כ-90 מבין 100 עובדיה ולעבור לפעילות מצומצמת במיוחד. בתוך פחות מארבעה שבועות, קיבלו קרוב ל-500 איש את הבשורה כי הם עלולים ללכת הביתה בקרוב.
"כמו הפיכה ברפובליקת בננות"
ביום ראשון השבוע החליטו בעלי השליטה בחברת אקסאנט לסגור את שעריה ולשלוח 90 מעובדיה הביתה. רק שלושה ימים לאחר מכן, ביום רביעי, כינס המייסד והיו"ר גיורא ירון את העובדים ודיבר איתם פנים אל פנים. בינתיים, הספיקו העובדים לפנות לעורך דין שהגיש בשמם בקשה לפירוק. הישיבה עם ירון כנראה לא הועילה להרגעת הרוחות, שכן העובדים שיצאו ממנה היו נסערים. "הוא ניסה להסביר לנו שהוא היה בסדר לאורך כל הדרך ושהגענו למצב הזה למרות כל מאמציו, אבל אנחנו לא מאמינים לו", אמר אחד מעובדי החברה שביקש להישאר בעילום שם.
לדברי העובד, "כל ההסברים שלו לא מקובלים עלינו, בסופו של דבר הוא זה שסגר את החברה ביום שני ללא כל התרעה מוקדמת, פשוט שלח מייל והודיע ש-90 אנשים יכולים ללכת הביתה. בית המשפט הוא הסיכוי היחיד שלנו לקבל את מה שמגיע לנו. לירון יש כיסים עמוקים מספיק, והוא יכול היה להציל את החברה לו באמת רצה". עובדת ותיקה בחברה הוסיפה כי "חלק מהעובדים כעסו כי הרגישו שירון אינו מספק הסברים מלאים. היו המון אי דיוקים בדבריו. הוא ניסה להתחמק משאלות קשות ולא ממש הצליח".
אבשלום, מנהל צוות QA בחברה, הביע תרעומת על האופן שבו הוצאו הפיטורים לפועל: "הכל נעשה כמו הפיכה ברפובליקת בננות, פתאום השלטון נעלם. ירון התנצל על זה ואמר שזו החלטה לא נכונה. התקווה שלנו היא שנצליח להשאיר את החברה מתפקדת ועובדת. הטרגדיה היא שזה מוצר מצוין, ולסגור את החברה אחרי 10 שנים של עבודה זה מתסכל ומאכזב.
"אנחנו לא יודעים מה קורה", הוסיף אבשלום. "אנחנו מרגישים כאילו משחקים לנו מטקות מעל הראש. כולם מתנצחים עם כולם ואנחנו בסופו של דבר לא שומעים את כל האמת, ולדעתי לעולם לא נדע אותה".
"בוולגה לא זרמו כל כך הרבה כספים"
בתגובה לטענות העובדים, אמר ירון כי בעלי השליטה בחברה הזרימו בעבר כספים שיועדו למשכורות העובדים, כולל חצי מיליון דולר במזומן, אולם במצב הנוכחי לא ברור אם כסף זה יגיע ליעדו. לדבריו, הטכנולוגיה שמפתחת החברה היא מהמתקדמות בעולם ובאחרונה אף נסגרו כמה עסקות בהיקף גדול, אולם החוב ההיסטורי של החברה מכביד על הפעילות השוטפת ובעלי החוב אינם מוכנים להגיע להסדר חדש, נוסף על השניים שכבר נחתמו.
לדברי ירון, "עמדה על הפרק עסקת ענק עם משקיע אסטרטגי, שלא הצלחנו לסגור מכל מיני סיבות, לאו דווקא אלה שפורסמו בתקשורת. על החברה רובץ חוב של 10 מיליון דולר ומדי חודש היא שורפת מיליון דולר נוספים. במצב המשק הנוכחי כמעט בלתי אפשרי לגייס כסף. המשקיעים זהירים וידם קפוצה".
ירון הסביר כי "במשך שנים הזרמנו - בעלי השליטה - כסף לחברה הזאת. בנהר הוולגה לא זרמו כל כך הרבה כספים. החלטנו ללכת לבית המשפט כדי להפסיק את משיכת השמיכה הצרה הזו מכל צד. אני מקווה שבית המשפט יעשה סדר ואנחנו מוכנים להזרים כספים נוספים בתנאי שישמשו להמשך מתן שירות ללקוחותינו ולתשלום משכורות העובדים".
בבקשת הפירוק, שהגישו 52 מבין 80 עובדי אקסאנט, נטען כי בשנים האחרונות השקיעו אנשי עסקים בישראל ובעולם 70 מיליון שקל בחברה. לדבריהם, החברה לא הצליחה לגייס כספים נוספים ולאחר שהמשקיעים המרכזיים הזרימו אליה עוד חצי מיליון דולר לצורך תשלום המשכורות לעובדים, החליט דירקטוריון החברה על פיטורי העובדים.
ביום שקדם להודעה על הסגירה, סיפרו מקורבים לאקסאנט ל-TheMarker כי חילוקי דעות בין בעלי העניין בדירקטוריון החברה מציבים את המשך קיומה בסימן שאלה. בחודשים האחרונים היתה החברה במו"מ למכירתה לענקית המחשבים דל תמורת 20 מיליון דולר. ואולם לפי המקורבים, שני בעלי מניות בחברה - בועז דינטי מקרן ההון סיכון אוורגרין ויו"ר מועצת המנהלים, המייסד ובעל השליטה ירון - סירבו לעסקה, מחשש שזו תדלל את אחזקות בעלי המניות באקסאנט. לדברי המקורבים, דינטי וירון העדיפו השקעה שתינתן על ידי קרן ההון סיכון מיקרודנט של איתן ורטהיימר, שכבר השקיעה בעבר בחברה, וצמצום של כוח האדם ב-90%, לעשרה עובדים בלבד שימשיכו לתפעל אותה במתכונת מצומצמת. מנכ"ל אקסאנט, מארק ווינר, הביע בימים האחרונים תקווה שהעסקה עם דל תצא לפועל.
אקסנט, שהוקמה ב-2000 על ידי היזמים ניר פלג, גיגי בר אור וגיורא ירון, כבר פיטרה עשרות מעובדיה בשיא המשבר הכלכלי בדצמבר 2008. כעת היא נותרה בלא מזומנים.
"נערכנו לטורנדו, אך היתה סערה מקומית"
"במחצית השנייה של 2009 היתה הרגשה שנמצאו סימני נפט", אומר על ענף ההיי-טק פרופ' משה צבירן, סגן הדיקאן בפקולטה לניהול באוניברסיטת תל אביב. "נדמה היה שדברים מתחילים לזוז ולהשתפר. כל עוד החברות הגדולות, הרב-לאומיות, שרדו - היתה הרגשה שיהיה בסדר ושהתעשייה תצא מהמשבר.
"הביצועים הכלכליים של חלק מהחברות הישראליות ברבעון השלישי השנה היו טובים מהצפוי, והצביעו על כך שאכן יש עלייה מסוימת בביקושים מחו"ל. עם זאת, התעשייה הטכנולוגית בישראל מוטת יצוא ביותר, ואם המצב בעולם לא ישתפר - נהיה בבעיה".
פול צוקר, מנכ"לית חברת ההשמה נישה המתמחה בשוק ההיי-טק, סבורה כי "אמנם לא חלה קפיצה או גידול משמעותי, אך בהחלט קיימות יותר הזדמנויות מלפני שנה". לדברי צוקר, "אנחנו נתקלים כיום במצב בו אנו נדרשים לגייס מועמדים טובים ואיכותיים, אך קשה מאוד למצוא אותם".
לדברי נתי אברהמי, מנכ"ל קבוצת יעל, הדו"חות הרבעוניים של החברות היו אמנם טובים, אבל יש לזקוף זאת בעיקר לחיסכון המשמעותי בהוצאות שהן כפו על עצמן. לדבריו, "כולם נערכו לטורנדו, כאשר בפועל היתה סערה מקומית. היו פגיעות בהכנסות, אך היו גם קיצוצים בהוצאות ולכן הרווח גדל והרווחים טובים. בשוק העבודה בהחלט קיימת אווירה של התאוששות מהירה, אלא שבפועל זה לא קורה כל כך מהר, מדובר בתהליך".
ההערכות לגבי השנה הבאה זהירות, אך אופטימיות יחסית. "הפיטורים בימים האחרונים הם אירועים נקודתיים, שקרו כתוצאה מקבלת החלטות עסקיות בעייתיות של אותן חברות במהלך השנים האחרונות", אומר ארז בנוביץ', מנכ"ל חברת ההשמה MIT המתמחה בשוק ההיי-טק. "אירועים אלו אינם מצביעים על שינוי מגמה כלשהו ל-2010. אנו חוזים כי ב-2010, הביקוש לעובדי היי-טק יהיה במגמת עלייה תמידית".
צוקר מצטרפת להערכה: "אנחנו חוזים גידול חודשי של 5%-10% בכמות המשרות הפתוחות בשוק בחודשים הקרובים. כבר כיום אנחנו חשים את הגידול, בעיקר בתחום התוכנה, בשיווק ומכירות ובצורה משמעותית במקצועות אינטרנט".
אברהמי סבור כי "לא נראה עוד הרבה מקרים כאלה של פיטורים המוניים, שכן המגמה היא חיובית וגלי ההלם האלה הם כנראה הגלים האחרונים. יחד עם זאת, אל לנו להיכנס לשאננות. אם עכשיו תהיה פריצה בסעיף ההוצאות והכנסות יגדלו בקצב איטי, ייווצר מצב של שינוי בשורה התחתונה של הדו"חות".