תורמים מחוץ לארץ הם התומכים העיקריים בפעילות ההתנדבות, הסיוע לחלשים, ההשכלה, הדת, התרבות ואומנות בישראל באמצעות קרנות פילנתרופיות - כך עולה מסקר של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שנערך ביוזמתו ובמימונו של המרכז לחקר הפילנתרופיה באוניברסיטה העברית בירושלים.
זו הפעם הראשונה בה מוצגים נתונים המתארים את פעילות הקרנות הפילנתרופיות בישראל - ארגונים ללא כוונות רווח העוסקים בגיוס כספים ממקורות שונים והעברתם כתמיכה בפעילויות מגוונות, למשקי בית, עמותות ומוסדות כמו בתי חולים ואוניברסיטאות.
הכנסות הקרנות הפועלות בישראל עמדו בשנת 2006 על 5.1 מיליארד שקל - כשהרוב המוחלט (80%) הגיע מתרומות של תושבים ורשויות ציבוריות. 67.5% מהתרומות היו מתושבים המתגוררים בחו"ל. התלות בתורמים מחו"ל גבוהה עוד יותר בקרנות הגדולות הפועלות כאן (שתקציבן השנתי גבוה מ-44 מיליון שקל) ו-72.5% מהתרומות להן הוא מחו"ל. הקרנות הגדולות נהנות מרוב ההכנסות: 85% מההכנסות התרכזו אצל הקרנות הגדולות, המהוות רק 13% מהקרנות הפועלות בישראל.
"אנחנו בין היבואנים הגדולים מבין ארצות המערב, אם לא הגדולה ביותר, של כסף מחו"ל", אומר פרופ' הלל שמיד, ראש המרכז לחקר הפילנתרופיה באוניברסיטה העברית. "המשמעות היא שהתלות בכסף חיצוני כל כך גבוהה, כך שלכל משבר יש השלכות מיידיות על התרומות לעמותות, וכך היה המצב במשבר הכלכלי האחרון".
הנתונים בסקר כוללים מידע על 288 מוסדות כאלה והסתמכו גם על נתוני מס הכנסה וסקר בקרב הקרנות. הנתונים העדכניים ביותר הם משנת 2006 - לפני שפרץ המשבר הכלכלי שהביא לירידה בהיקפי התרומות מחו"ל.
עוד עולה מהסקר כי הגופים שזוכים לרוב הכספים מקרנות פועלים במרכז הארץ בעוד שהפריפריה מוזנחת. רק 6% מהקרנות תומכות בפעילות בדרום הארץ לעומת 24% מהקרנות שתומכות בפעילות בעיקר במרכז הארץ. 19% תומכות בפעילות בצפון, 9% בירושלים ו-8% ביהודה ושומרון. כשליש מהעמותות דיווחו שעיקר הפעילות שלהן היא כלל ארצית. "הפילנתרופיה בישראל מתרכזת בעיקר במרכז הארץ", אומר שמיד. "זה לצערי נתון נוסף שמצטרף לשורה של נתונים על הפערים בין המרכז לפריפריה".
ההוצאות של הקרנות בישראל עמדו על 6.7 מיליארד שקל ב-2006 שבאותה שנה ייצגו 2.3% מהוצאות הממשלה ו-1% מהתמ"ג. מתוך סכום זה, 4.7 מיליארד שקל ניתנו לתמיכה שוטפת בפעילות של ארגונים וחולקו בין מוסדות ללא כוונת רווח כמו אוניברסיטאות שקיבלו את רוב הסכום (כ-40%), מוסדות לאומיים קיבלו (23.1%) מהתרומות, משקי בית זכו ל-12% ושיעור דומה הועבר לרשויות מקומיות. בתי חולים כלליים קיבלו כ-2.7% מהתרומות.400 מיליון שקל מהכספים של גופי התרומה האלה הושקעו בתשתיות. 77.5% מסכום זה הועברו לבתי חולים.
תחום הרווחה הוא הראשון בסדר העדיפויות של הקרנות. 49% הגדירו את הרווחה כפעילות החשובה ביותר עבורן, אחרי הרווחה - 17% מהקרנות מעדיפות לתמוך בחינוך ו-12% בבריאות. תמיכה בפעילויות ספורט, תרבות ואומנות זכתה לתשומת לב של 8% מהקרנות בדומה לתמיכה בפעילויות הקשורות לאיכות הסביבה. 5% מהקרנות הציבו את הדת בראש הפעילויות החשובות עבורן.
בענף הקרנות מועסקים בסך הכל 3,874 עובדים בהיקף משרה ממוצע של 70% משרה. 4,906 אנשים מתנדבים לפעילות של הגופים האלה לכ-14 שעות בממוצע בחודש.