בעוד שר הבינוי והשיכון, אריאל אטיאס, מצהיר כי ישווק קרקעות ל-35 אלף דירות לכלל הציבור, מספר סמנכ"ל השיווק במינהל מקרקעי ישראל, רונן כהן-שור, כי צבר הקרקעות המתוכננות שבידי המינהל מספיק לפחות מ-13 אלף דירות בלבד, שגם עליהן רובצים חסמים שמקשים את השיווק. במקביל, מקדם משרד השיכון באגרסיביות תוכניות להקמת שתי ערים חרדיות בצפון ובדרום, שיכללו עשרות אלפי יחידות דיור. לכלל הציבור ממחזר המשרד מכרזי קרקע כושלים.
מיומו הראשון כשר הבינוי והשיכון, מצהיר אטיאס על רצונו להגדיל את שיווק הקרקעות לכלל התושבים בישראל, כחלק מהיעד ששם לעצמו, להוריד את מחירי הדירות. בראיונות בכלי התקשורת חוזר אטיאס על תוכניתו, "להציף" את המדינה בקרקעות לשיווק, כדי להגדיל את ההיצע ולהוריד את מחיר הדירות. על אף הצהרותיו של אטיאס על פרסום מכרזים לשיווק 6,000 דירות, עד הוצעה לשיווק קרקע לבניית 3,321 דירות בלבד. מבדיקת TheMarker עולה כי כ-1,000 דירות מאלו שהוצעו לשיווק מוגדרות לא-אטרקטיביות לקבלנים. כך למשל, קרקע ל-400 דירות בירושלים אינה מתוכננת עדיין, כך גם קרקע לבניית 400 דירות בשכונת האורגים בבאר שבע. הקרקע נמצאת באזור מצוקה, שעלויות הפיתוח שלה גבוהות במיוחד. גם קרקע בשכונת וייסגל ברחובות שמיועדת לבניית 336 דירות לציבור הדתי סובלת ממיקום גרוע.
יזמים מסרבים להתרגש מהצהרותיו של אטיאס ומספרים על כמות לא מבוטלת של קרקעות שמכרזים עליהן נכשלו בעבר. המגרשים בשכונת וייסגל שווקו בנובמבר 2006, 2007 ו-2008, וזוהי הפעם הרביעית שהם מוצעים למכרז; הקרקע לבניית 144 דירות בשכונת עמיצור באשקלון כבר שווקה באוגוסט 2008; גם קרקע לבניית 284 דירות בבאר שבע שווקה ביוני 2003, בפעם השנייה בנובמבר 2005 וכעת משווקת בשלישית; קרקעות לבניית 126 דירות ביבנה שווקו בדצמבר 2008 וכך גם קרקעות לבנייה של 420 דירות בדרך חברון בירושלים.
"מדובר בשכונת מצוקה ובמגרשים קשים לשיווק", מסביר סמנכ"ל חברת הבנייה אביסרור ובניו, ג'קי אביסרור, על הקרקע בבאר שבע. "כבר היום נמכרת בשכונה דירת ארבעה חדרים ב-750 אלף שקל, במכרז הזה עלויות הפיתוח יקפיצו את המחיר בכ-100 אלף שקל נוספים, לכל הפחות. אנשים לא ישלמו על דירת ארבעה חדרים בבאר שבע 850 אלף שקל".
על המכרז החוזר בשכונת וייסגל ברחובות, אמר מקור בחברה קבלנית, כי "הרמה הסוציו-אקונומית של האוכלוסייה במקום נמוכה. גם אם תבנה שם שכונה חדשה, מי ירצה לשלוח את הילדים שלו לבית ספר ברמה נמוכה?". עו"ד ורד צרפתי-זבולון מחברת הבנייה צרפתי שמעון בע"מ, מוסיפה, כי עלויות הפיתוח בשכונה גבוהות ולכן קבלנים חוששים לשלם.
"הדירות לא יהוו גורם משמעותי"
קרקעות נוספות שמנסה לשווק אטיאס, כולן בפריפריה, לא יועילו למאבקו במחירי הדירות: מגרשים ל-151 דירות בטירת הכרמל, ל-140 דירות לדיור מוגן ברמלה, 28 דירות באור עקיבא, 212 דירות בעכו, ל-36 דירות במגדל, 30 דירות בקרית טבעון ועוד כ-180 דירות במגזר הערבי והדרוזי. הדירות החדשות אולי יועילו נקודתית ליישובים, אך לא יהיו גורם משמעותי במלחמה להורדת מחירי הדירות.
בכנס התאחדות קבלני תל אביב, שנערך לפני שבועיים, גילה סמנכ"ל השיווק והכלכלה של מינהל מקרקעי ישראל, רונן כהן-שור, שנכון להיום יש צבר קרקעות שמאפשר הקמת 12,700 דירות בישראל. אך גם שיווקן מתעכב, בשל חסמים ביורוקרטיים ותשתיתיים. במלים אחרות, גם אם ישווק אותן היום, הבנייה תחל בעוד זמן רב. גם אם יעמוד המינהל במכסה של אטיאס וישווק קרקע ל-35 אלף דירות, הזמן שייקח להפשיר אותן - יארך שנים ארוכות.
ממחזר מכרזים כושלים לחילונים - בונה ערים לחרדים
מאידך, בכל הקשור לדאגה למגזר החרדי, אטיאס פועל בנחרצות גדולה בהרבה. כך, תוכנית ההרחבה המתוכננת ביישוב חריש-קציר, נעשית בוועדה מיוחדת שעוקפת את מסלול התכנון הסטטוטורי המקובל בוועדות המקומיות והמחוזיות. חריש-קציר היא עיר שתוכננה בשנת 1992 על ידי שר השיכון דאז אריאל שרון ונועדה לציבור החילוני. התכנון המקורי כלל בנייה של 10,000 יחידות דיור, אך כעת מבקש משרד הבינוי והשיכון להאיץ את התוכנית ולהרחיב את היישוב בכ-5,000 דונם באמצעות הפקעת קרקעות מיישובים סמוכים. לפי התוכנית העיר תכלול 25 אלף יחידות דיור ותקלוט כ-150 אלף תושבים מהמגזר החרדי.
"אני לא רוצה להזכיר לכם שיום האדמה קם על הפקעות קרקע ערבית פרטית לצורך הקמת יישובים יהודיים. זה המצב היום. אני לא רוצה לנבא לאף אחד מאתנו שיהיה יום אדמה חדש בוואדי ערה", אמר עו"ד תאופיק ג'בארין בוועדת הגבולות לפני כשבועיים. עו"ד ג'בארין מייצג את היישוב אום אל-קוטוף, מהמתנגדים להפקעת הקרקעות.
לתוכנית ההרחבה מתנגדים ראשי המועצות והיישובים הסמוכים - יהודים וערבים. "לא מעדכנים אותנו, לא משתפים אתנו פעולה, מסתירים מידע ומאיצים את התוכנית כאילו אין מחר", התלונן ראש המועצה האזורית מנשה-אלונה, אילן שדה, בישיבת ועדת הגבולות.
"כל יום נאמר לנו משהו אחר וכל יום התוכנית משתנה. התנהלות כזו לא ראיתי מעולם. התוכניות עוברות במייל במקום להיות מוצגות בוועדה, אחרי שבוע מעבירים תוכנית אחרת, ועוד לא מתביישים לכתוב 'לבקשת משרד השיכון'. אחרי שבועיים, בקשה אחרת של משרד השיכון, ככה עובד משרד ממשלתי? ככה מכינים תוכנית? לא זאת הדרך, זה לא רציני, זה כוחני".
היום אמורה לדון המועצה הארצית לתכנון ולבנייה בהרחבה נוספת של חריש-קציר ובאישור תוכנית להקמת העיר החרדית כסיף, שאמורה להיבנות ליד ערד. גם התוכניות לעיר זו גוררות התנגדויות רבות מהסביבה, כולל מעיריית ערד. אך לא נראה שזה מה שיעמוד בדרכו של אטיאס. ממינהל מקרקעי ישראל נמסר בתגובה, "העובדה שקרקעות ששווקו בעבר ולא נמכרו אינה אומרת שהמינהל לא ינסה לשווקם פעמים נוספות בתקווה שהשוק יגיב בהתאם".
ממשרד השיכון והבינוי נמסר בתגובה, כי "המשרד ומינהל מקרקעי ישראל עובדים בשיתוף פעולה לממש את המדיניות שמתווה שר הבינוי והשיכון להגדלת היצע הקרקע, על מנת להוזיל את מחירי הדירות לכלל המגזרים. החוסרים ביחידות דיור מאפיינים את כלל המגזרים.
"בחריש התוכניות עדיין לא מאושרות. השיווק הייעודי למגזר החרדי מתוכנן רק לסוף 2010, אם התוכניות יאושרו. ביישוב כסיף התוכניות עדיין לא מאושרות, ואין בכוונת המשרד לקדם אותן. למגזר הכללי, המשרד מתכנן עשרות אלפי יחידות דיור בבנייה רוויה וצמודת קרקע בפריפריה ובמרכז הארץ".