הכנסת אישרה: יוקם מאגר מידע ביומטרי

(באדיבות ערוץ הכנסת)

עכשיו זה סופי: חוק המאגר הביומטרי אושר אמש (שני) בכנסת בקריאה שנייה ושלישית. 40 חברי כנסת הצביעו בעד החוק, 11 התנגדו ושלושה נמנעו. החוק יאפשר הנפקת תעודות זהות ודרכונים חכמים והקמת מאגר ביומטרי התחלתי של מקבלי התעודות.

מתנגדי החוק ותומכיו הסכימו על הצורך בהנפקת תעודות חכמות עם מרכיב ביומטרי. הוויכוח בין הצדדים נסב על הרצון להקים מאגר ביומטרי, בו יימצאו הנתונים הביומטריים של כל האזרחים. החוק היה אמור לעבור כבר ב- 16 בנובמבר. אלא שבשל בקשה של השר מיכאל איתן שלחם נגד הקמת המאגר, ראש הממשלה בנימין נתניהו הורה לדחות את ההצבעה על הצעת החוק והטיל על מזכיר הממשלה צביקה האוזר להקים ועדת שרים שתבחן את הנושא.

הוועדה, שכללה את השרים איתן, משה יעלון ויצחק הרצוג וכן את ח"כ דוד רותם, הסכימה להביא להצבעה חוק מרוכך יותר בנוגע להקמת המאגר. לפי החוק המעודכן, בשנתיים הראשונות להחלתו, אזרחי ישראל שיחפצו בתעודת זהות חכמה ייכנסו למאגר לאחר שיאשרו זאת בכתב. במהלך השנתיים הללו תיבחן נחיצותו של המאגר.

שלושה חודשים לפני תום השנתיים, ראש הממשלה ושר הפנים ימסרו דיווח על ממצאי הבחינה לוועדת שרים ליישומים הביומטריים ולוועדה של הכנסת. לאחר מכן, שר הפנים יוכל להאריך את החוק בשנתיים נוספות. אם בתום ארבע שנים מתחילת החוק, לא יוצא צו למאגר הביומטרי, נתוני המאגר יימחקו.

החוק קובע כי המאגר הביומטרי יישמר באופן מוצפן ולא יכלול שום רישום ושום פרט מזהה של אותו תושב. במשרד הפנים תקום רשות לניהול המאגר שתהיה אחראית לניהול המאגר ולהנפקת נתוני זיהוי ביומטריים. כל פעולה שתיעשה במאגר תתועד, כך שניתן יהיה לפקח על מועד ומבצע הפעולה. על פי החוק, עובדי המאגר לא יעבדו בעבודה אחרת ולפני קבלתם לעבודה הם יעברו בידוק ביטחוני. החוק קובע עוד כי המשטרה תוכל לקבל נתונים מהמאגר רק באמצעות צו בית משפט.

החוק החדש כולל גם ענישה מחמירה, של שנה עד שבע שנות, כלפי עובדים או אזרחים שיטפלו בנתוני המאגר שלא כדין. לפי החוק, מי שישיג נתונים מהמאגר הביומטרי במישרין או בעקיפין או מי שיעשה שימוש שלא כדין, דינו יהיה שבע שנות מאסר. אדם שימסור אמצעי זיהוי ביומטריים ומי שלא ינקוט אמצעים סבירים לשמירת סודיות ואבטחת המידע, יהיה צפוי לעונש של חמש שנות מאסר.

מי שיערוך השוואה בין אמצעי זיהוי ביומטריים שניטלו מאדם לבין אמצעי זיהוי שבמסמך הזיהוי – שלוש שנים. ואילו מי שיגרום ברשלנות לגילוי אמצעי זיהוי דינו יהיה שנת מאסר. ראש הרשות שלא יעשה הכל למנוע את העבירות יידון לחצי שנת מאסר.

מוביל הצעת החוק, יו"ר ועדת המדע והטכנולוגיה, ח"כ מאיר שטרית (קדימה) שיזם את החוק עוד כשכיהן שר הפנים בממשלה הקודמת, אמר במליאה כי המשמעות של הבידוק הביטחוני היא גם החיוב של אותם עובדים לעבור בדיקת פוליגרף מידי שנה.

שטרית הוסיף, כי "תעודת הזהות החכמה מניחה את התשתית להתקדמות בשירותים שהמדינה תיתן לאזרח, ולהפוך את הבירוקרטיה בטיפול באזרח לנחלת העבר והיא תהיה כמעט בלתי ניתנת לזיוף. לצערי אין אמת ברוב הפרסומים שנעשו. ברוב המדינות היום שהכינו דרכונים ביומטריים יש מאגר ביומטרי".

"המאגר הזה פחות רגיש מהרבה מאגרים אחרים כמו מאגר משר רה"מ, המוסד, השב"כ. ואם המאגרים הללו מוגנים ברמה של 10, זה יהיה מוגן ברמה 11. ברמה הגבוהה ביותר בעולם. מפני שהוא מחולק לשניים ששניהם מוצפנים ומקודדים. אין למאגר שום גישה חיצונית. אין אליו גישה של אינטרנט. משטרה שתרצה לזהות אדם תצטרך אישור בית משפט. אני בטוח שתוך שנתיים החששות ייעלמו לחלוטין".

השר איתן הודיע כי הוא יצביע בעד החוק, אך הוא מתנגד באופן נחרץ למאגר. לדבריו, "המאגר הזה מהווה סיכון לא רק לזכויות הפרט במדינת ישראל אלא אף לביטחונה של מדינת ישראל. הפשרה שהושגה לא נותנת הכשר למאגר הביומטרי. אתמוך בה כי אני בפוליטיקה ואני שמח שמאשרים נוסחה שהיא גרועה אבל נותנת תקווה שהמאגר הביומטרי לא יתקבל. אני מקווה שמשרד הפנים לא ינצל את הפשרה כדי לאכוף בכוח את המאגר".

ממטה המאבק נגד המאגר נמסר כי "חברי הכנסת הפקירו את ביטחון האזרחים על מזבח הדילים הפוליטיים. היענות חברי הקואליציה למשמעת הקואליציונית בהצבעה בעלת השלכות מכריעות על ביטחון האזרחים ועל הדמוקרטיה היא חוסר אחריות גמור, ואנו נראה בהם אחראים ישירים לכל סיכון בו יימצאו אזרחים ישראלים כתוצאה מהקמת המאגר". עוד נמסר מהמטה, כי "למרות הבטחתו של יו"ר הכנסת כי יתקיים דיון מעמיק ורציני על השלכות הקמת המאגר, נוסחה הצעת "פשרה" על ידי משרד ראש הממשלה והוגשה לוועדת המדע בכנסת להצבעה בבחינת ללא כל דיון בנוסח או בהסדרים שהוצעו. זהו יום עצוב לאזרחי ישראל, בו מתברר שנבחרי הציבור , גם ברגע האמת, יעדיפו את הכיסא שלהם בכנסת על פני אחריות לאומית והזכות הבסיסית לביטחון".