להחמיר הענישה

לאחרונה פורסם כי פרקליטות המדינה החליטה להגיש ערעור לבית המשפט העליון על קלות עונשו של צעיר שדרס למוות ילדה בת 9, וזאת כאשר בחר מרצונו החופשי לנהוג בפראות בטרקטורון במרכז כפר תבור דווקא ביום הכיפורים. העונש שהושת עליו היה תשע שנות מאסר, אבל חומרת המעשה ותוצאותיו זועקות לשמים.

אין זה המקרה הראשון שבו בית משפט בישראל מוכיח אוזלת יד משוועת בכל הקשור במתן גזר דין הולם נגד נהגים שקיפדו את חיי הזולת ונגד מעשי הרג בכלל. גם השר לביטחון פנים דיבר השבוע על הצורך בהחמרת הענישה כלפי עבריינים ונגד עיסקאות טיעון, ובצדק.

צריך לומר באופן הכי חד וברור - יש שופטים אשר פסיקותיהם פוגעות בקדושת החיים ופוגעות במאמץ הלאומי להפחית את הקטל בדרכים. בפסיקותיהם הם מעבירים מסר חמור ביותר - לחיי אדם אין ערך רב אם הם נקטלו כתוצאה מנהיגה מופקרת או מכל רשלנות אחרת.

לפני 20 שנה שופט בית המשפט השלום בפתח תקווה, השופט גולן, קבע עבודות שירות לנהג צעיר שהרג בנהיגה רשלנית שני פעוטות אשר היו על המדרכה. לפני שמונה שנים פסק השופט נאמן בבית המשפט המחוזי בחיפה עבודות שירות לצעיר שבעקיפה מסוכנת קטל חיים של זוג הורים. הוא אפילו הרחיק לכת והציע לילדים שהוריהם נהרגו לסלוח לנהג העבריין. עו"ד דורי קלגסבלד, שנהג במהירות אל תוך צומת מרומזר באדום כאשר מכוניות עצרו לפני הצומת, עלה על המכוניות החונות והרג אישה צעירה ואת בנה הצעיר. הוא קיבל במשפט מתוקשר לא יותר מ?11 חודשי מאסר בפועל.

ומכולם הרחיק לכת שופט בית המשפט המחוזי בירושלים, משה דרורי, כאשר ביטל לחלוטין את ההרשעה של רב צעיר ששאף לזכות בכהונת דיין, על אף שאותו רב פגע במכוון ברכבו בצעירה עולה מאתיופיה, גרר אותה, הפילה על הכביש ולאחר מכן נטש אותה. כל זאת בעוד העונש הקבוע בחוק על נטישת אדם פצוע הוא תשע שנות מאסר.

ממשפט זה נדף ריח עז של אפליה גזעית כפולה, הן כלפי הנפגעת, בצד השלילי, והן כלפי הפוגע, בצד החיובי.

השופט משה דרורי אכן נפסל מחמת פסק דין אומלל זה מכהונה בבית המשפט העליון, אולם השאלה הרלוונטית היא אם הוא בכלל ראוי לכהן כשופט בישראל.

מה שמאוד מוזר בגזרי דין אלה טמון בעובדה שהשופטים טורחים להדגיש את רמת הרשלנות הגבוהה של הנהגים העבריינים, ולאחר שכאילו יצאו ידי חובתם השיפוטית הם מטילים עליהם גזרי דין מגוחכים. נושא כה מרכזי כמו הגנה על החיים לא יכול להיות פרוץ להשקפת עולם אישית.

רמת ענישה נאותה חשובה גם במקרה של גרימת מוות בהפקרות וגם במקרה של גרימת מוות ברשלנות, שכן זהו המסר הנורמטיבי החברתי היחיד שהחברה יכולה לבטא באשר לחומרת המעשה. נהיגה בהפקרות הורגת, וכך גם נהיגה ברשלנות.

בלי שרמת העונשים תהיה הולמת, ההגנה על חיי האזרחים תהיה בלתי אפשרית.

יש להבין כי לא ניתן לנהל מערכת אכיפת חוק יעילה על מנת להגן על החיים כשהענישה על גרימת מוות היא מגוחכת.