ארבע משפחות מההתנחלויות קדומים, שערי תקווה ואלקנה, עתרו היום (ראשון) לבג"ץ בדרישה שיורה על עיכוב הקפאת הבנייה ביהודה ושומרון. בעתירה, שהוגשה באמצעות עו"ד מרדכי מינצר מהפורום המשפטי למען ארץ ישראל, נטען כי "בבת אחת שמה ועדת השרים למרמס את הזכויות החוקתיות של אזרחיה, באופן בלתי דמוקרטי ובמחשכים, ללא פיצוי הולם - דבר שלא ראוי במשטר מהסוג שבו מתנהלת מדינת ישראל".
לטענת העותרים, כולם בעלי היתרי בנייה בעבר, הם לקחו משכנתאות והלוואות לצורך בניית בתיהם אולם "כעת כל השקעתם תרד לטמיון. ולא זו בלבד, אלא שהם אף עלולים להיתבע על ידי הגורמים עמם התקשרו לצורך הבנייה (ספקים וקבלנים)".
עוד נטען בעתירה כי "הקפאת הבנייה ברחבי יהודה ושומרון, החלה על יהודים בלבד (או כל בעלי זהות אתנית אחרת), יוצרת מצב המעורר קונוטציות היסטוריות שוודאי אינן תואמות לערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית".
המשפחות טוענות גם שלא זכו לשום זכות שימוע בתהליך קבלת ההחלטה על ההקפאה, ועל כן יש לבטל את הצו. "לאדם הקטן, שעליו חל הצו, אין ולו מעט מזעיר מכך. הוא יצטרך להתמודד לבדו. ההתמודדות בינו לבין הצו היא התמודדות של דוד מול גלית", נכתב בעתירה.
ביום חמישי עתרו 14 רשויות אזוריות ומקומיות בשטחים לבג"ץ נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו, שר הביטחון אהוד ברק ואלוף פיקוד המרכז אבי מזרחי, בדרישה להורות על ביטול הקפאת הבנייה בשטחים.
בעתירתם נטען שבבסיס צו ההקפאה "עומדים שיקולים מדיניים מוצהרים, המהווים על פי קביעת בית המשפט שיקולים זרים לשיקולי המפקד הצבאי, תוך חריגה מסמכותו". עוד נטען בעתירה כי "מדובר בצו הקפאה 'המקפיא את חייהם' של ציבור תושבים בהיקף גדול מאוד, ולא בצו להקפאת בנייה בלבד". לטענת העותרים, מדובר בנזק של עשרות מיליוני שקלים שייגרם להם בשל ההקפאה. "כניסה מיידית של הצו לתוקף עלולה להוביל, פשוטה כמשמעה, לקריסה כלכלית" של הרשויות, נכתב בעתירה.