"מהו איום?" זאת השאלה שהציג לאחרונה שופט בית המשפט העליון ניל הנדל בפסק דין שבו דחה ערעור שהגישה אישה שהורשעה באיומים ונידונה לחודשיים מאסר וארבעה חודשי עבודות שירות. השאלה עלתה מכיוון שהאיום היה יוצא דופן היא אמרה לעמיתתה לעבודה שאם לא תיתן לה כסף היא תפנה לרבנים שיטילו עליה קללה.
ב-2002 ירשה המתלוננת בתיק ממון רב מאמה שנפטרה. א' סיפרה לה שהיא נתונה לאיומים בשל חובותיה הכבדים למלווים בשוק האפור, וביקשה הלוואה של 25 אלף שקל. המתלוננת הלוותה לה את הכסף, ובשנתיים לאחר מכן הלוותה לה עוד כ-220 אלף שקל. בשלב מסוים סיפרה המתלוננת לממונה עליה על א' על ההלוואות, והמנהלת דיווחה על כך לבכירים במקום עבודתם.
בשלב זה, כך קבע בית המשפט המחוזי בירושלים, החלה א' לאיים על חברתה. היא איימה עליה שאם לא תעביר לה כסף היא תפנה לרבנים ש"יטילו על המתלוננת קללות וימיטו עליה אסונות". המתלוננת, שחששה מהאיומים, העבירה לא' כ-124 אלף שקל. פרקליטה של א', עו"ד אריאל עטרי, טען בערעור כי אין מקום להרשיעה מכיוון שהדברים אינם עומדים במבחן האדם הסביר. "אדם סביר אינו חושש מקללות של רבנים ולפיכך לא התקיימו כאן יסודות העבירה", טען.
"האם די בכך שאדם חש מאוים מאמרת הזולת מבחן סובייקטיבי טהור?", תהה השופט הנדל בפסק הדין לגבי ההגדרה הפלילית של המושג איום. "אמת המידה אינה האדם הסביר בתור אידיאל אפלטוני. הוא ממילא לעולם אינו מתרשל וייתכן גם שאינו מאוים בקלות", ענה על השאלה בהמשך. "האדם מן הישוב הינו יצור מסוג אחר. הוא חי בחברה ונושא על גבו מטענים שונים. בכל מקרה, לא ייתכן שעבירת איום תתקיים רק אם 51% מהאוכלוסייה יחושו מאוימים כתוצאה מאמירה מסוימת".
לדברי השופט הנדל, "השאלה העומדת להכרעה אינה, אפוא, האם איום לפנות לאיש דת על מנת שהלה יקלל אחר מהווה איום. השאלה הנדרשת ניתנת להצגה דווקא במובן ההפוך: האם יש לשלול את האפשרות כי בנסיבות מסוימות של המעשה ושל הקורבן הפוטנציאלי אמרה מעין זו תהווה איום לצורך עבירת סחיטה באיומים לפי דרישות המשפט הפלילי". הוא הבהיר ש"בית המשפט אינו מביע עמדה בדבר אמונת המתלוננת בכוחם של רבנים מסוימים. זהו כמובן אינו תפקידו של בית המשפט. מטרתו לבחון אם בוצעה עבירת איום. לדעתי, יש להשיב לשאלה זו בחיוב".
"פסק הדין מניח את אזרחי המדינה בראשו של מדרון חלקלק", אמר בתגובה עו"ד עטרי. "לפי פסק הדין, אדם שידרוש מאחר כסף אחרת הוא ישים פתק בכותל עם בקשה שייפצע הוא עבריין מסוכן. באופן דומה, אדם שידרוש תרומה לאגודה למלחמה בסרטן ויאיים על הנותן שאם לא יתרום הוא יתפלל שהמצפון שלו לא ייתן לו מנוח כל חייו, גם הוא יורשע בפלילים".
לטענתו, מדובר בפרשנות משפטית שגויה, ששינתה את ההתבססות על ההלכה המקובלת, לפיה האיום נבחן על פי תגובתו של האדם הסביר לדברים. בכוונתו להגיש בימים הקרובים בקשה לדיון נוסף בעליון בערעור. "למרות העונש הקל שהוטל על א', אנחנו מאמינים שיש לזכות אותה מכל אשמה. אדם סביר לא היה חושש מאיומים כאלה".