ארמסטרונג, אל גארוז, צרפת בדייויס וקורניקובה גם

לאנס ארמסטרונג (30, אוסטין ,טקסס ארה"ב)

ב-29 ביולי, כשלאנס ארמסטרונג עמד בשאנז אליזה עם התואר השלישי ברציפות שלו בטור זה פראנס, להמון אנשים זה היה נראה עניין טריביאלי. הוא הרי לקח את הטור ב-99' וב-2000, אז מה הביג דיל? ובכן, למי שהיה ספק, אם יש משהו שהוא לא טריביאלי בספורט, זה הטור דה פראנס. 3,462 ק"מ ב-20 קטעי רכיבה, שחלקם נראים כמשהו בלתי נתפס, הם לא סתם עוד מרוץ. הטור דה פראנס הוא החגיגה של הגדולה של האירופאים, האופניים הוא השטח שלהם.

ב-99', כשהגיע להשתתף בטור אחרי שהחלים ממחלת הסרטן, הודיע ארמסטרונג שעשה את כל הדרך מארה"ב כדי לקחת את המרוץ. הפרשנים האירופיים, הרוכבים וכל מי שהגיע להשתתף בחגיגה לא הצליחו לעצור את החיוך. ניצחון של אמריקאי בטור (וגרג למונד הוא רק היוצא מן הכלל שמעיד על הכלל), מקביל בערך לישראלי שמנצח באליפות העולם בגלישת סקי במורד, בטח כשמדובר במישהו, שעצם העובדה שהוא מסוגל לפדל היא בגדר נס רפואי.

בשנת 97' חלה ארמסטרונג בסרטן האשכים. תוך כמה שבועות התגלו גרורות של המחלה בכל הגוף, כולל במוח. לאחר שהחלים מהמחלה הסכימו הרופאים לגלות שלארמסטרונג היו פחות מחמישה אחוז סיכויים לשרוד את הטיפולים ולהישאר בחיים, שלא לדבר על חזרה לפעילות ספורטיבית תחרותית. ביולי 2002 הוא הולך להסתער על התואר הרביעי שלו.

הישאם אל גארוז' (27, ברקאן, מרוקו)

האתלט המרוקני הוא אחת הדמויות הטרגיות של השנים האחרונות. מאמצע שנות ה-90 הוא ליגה בפני עצמו בריצה ל-1,500 מטרים, אבל עד 2001 הוא לא תמיד הצליח להראות את זה ברגעי האמת.

באולימפיאדת אטלנטה 96' הוא נאבק מול נוראדין מוראסלי האלג'יראי על מדליית הזהב ב-1,500 מטרים, אבל בסיבוב האחרון הוא מעד על המסלול והצליח לסיים רק במקום ה-12. בסידני 2000 הוא היה מועמד וודאי לזהב, אבל איכשהו, משום מקום, הגיע נגני הקנייתי כדי להשאיר אותו רק עם הדמעות ומדליית הכסף. ב-2001 כבר ניצח אל גארוז' בכל 13 המרוצים בהם השתתף, כולל אליפות העולם באולמות בריצת 3,000 ובאליפות העולם באדמונטון בריצת 1,500.

האצן, שגדל על המיתוס של סעיד אוויטה, הגיע על המסלול לפסגות הכי גבוהות שיש, אבל מעטים יודעים שכל זה כנראה לא היה קורה אלמלא הגנים הפולניים שהפגינה אמו. עד גיל 15 היה אל גארוז' אוהד כדורגל מושבע ושוער בקבוצת הנערים בעירו. יום אחד, כשהגיע מלא בבוץ מאימון, הודיעה לו אימו חד משמעית שהיא אינה עומדת בקצב הכביסה של הבגדים המלוכלכים ושהוא עם הכדורגל גמר, שימצא לו משהו אחר להתעסק בו. הישאם, ילד טוב, לא התווכח, תלה את נעלי הכדורגל ועבר לאתלטיקה.

אחרי שסיימו לחגוג את הזכייה של לייטון יואיט בטורניר המאסטרס ותפיסת המקום הראשון בעולם, התפנו האוסטרלים לגמר גביע דייויס מול צרפת. 15 אלף צופים ב"רוד לייבר ארינה" במלבורן לא האמינו ב-30 בנובמבר ששלושה ימים אח"כ הצרפתים הם אלה שיחגגו על משטח הדשא.

אסקודה הפתיע את יואיט במשחק הראשון, ראפטר החזיר עם ניצחון על גרוז'אן. פיולין וסנטורו נתנו את היתרון לצרפתים עם ניצחון בזוגות על ראפטר ויואיט. ביום התחרויות האחרון השווה יואיט ל-2:2 מול גרוז'אן. ג'ון פיצג'רלאד, הקפטן האוסטרלי, שהתעקש

להשתמש בכתף הגמורה של ראפטר במשחק הזוגות, כשבצד יושב לו אחד משחקני הזוגות הגדולים אי פעם (וודברידג'), נאלץ לשים את כל הביצים בסל הרעוע של ווין ארתוראס. גי פורז'ה שלח את אסקודה, שעמד עד למשחק הזה על 0:7 העונה במשחקי היחידים בדייויס.

ארתוראס קרס, אסקודה ניצח בארבע מערכות והחלום האוסטרלי לזכות בדייויס על אדמת ארצם התרסק. נבחרת צרפת רשמה תואר שישי בהיסטוריה, אולי המפתיע בכולם, והפכה לראשונה ב-29 השנים האחרונות שלוקחת את המפעל כשהיא משחקת את כל ארבעת השלבים מחוץ לביתה.

אנה קורניקובה (20, מוסקבה, רוסיה)

לא בטוח שעוד כמה שנים מישהו יזכור שהדוגמנית המצליחה הזאת, שעוטפת היטב את ה-1.73 מ' וה-56 ק"ג שלה, התפרסמה בכלל בתור שחקנית טניס.

את עונת 2000 היא סיימה במקום השמיני בעולם, אבל עדיין בלי תואר יחידים וכשחובת ההוכחה לפניה. אז את 2001 היא מסיימת במקום ה-74 (26 בזוגות). התואר היחיד המשמעותי שהיא לקחה השנה הוא שסיימה במקום הראשון בין כל הספורטאים בעולם במספר הצפיות באינטרנט, הרבה לפני קובי בראיינט, מיכאל שומאכר, זינאדין זידאן או מייקל ג'ורדן. את שנת 99' סיימה קורניקובה במקום הראשון בעולם בזוגות וגם מאז, את ההישגים הגדולים שלה והזכיות היחידות שלה, רשמה כששיתפה פעולה עם מוניקה סלש ומרטינה הינגיס (שעברה שנה לא קלה כשלעצמה). לבד, כנראה, היא פשוט לא מספיק טובה. הפציעה שעברה בשריר רגלה והעובדה ששיחקה רק בתשעה טורנירים העונה, יירשמו כנסיבות מקלות ליכולתה על המגרש ב-2001, אבל האכזבה - אם להתאזר במירב העדינות - היא קשה מאוד.