התפשטה מול קניון הומה אדם - ותפוצה

בית משפט השלום באילת פסק כי בעליה של חנות בגדים בקניון אילת תשלם פיצויים בסך 30,000 ש"ח ללקוחה שהתערטלה בלא ידיעתה כשמדדה חזיות בתא מדידה בחנות.

התובעת הגיעה בחודש ספטמבר 2007 לחנות הלבשה תחתונה בקניון אילת, ונטלה עמה מספר חזיות למדידה בתא ההלבשה. לאחר כעשרים דקות בהן מדדה את החזיות השונות, כשחלק גופה העליון חשוף לחלוטין, נקש על דופן התא גבר, והתריע בפני האישה כי כל העוברים והשבים ליד צידה החיצוני של החנות רואים אותה כשהיא חשופה. הקניון היה עמוס במיוחד במבקרים באותו יום כיוון שהאירוע התרחש בשיא תקופת החגים.

האישה המזועזעת יצאה מתא המדידה ומן החנות כדי להבין מה אירע. התברר לה שהמראה שבתא המדידה היא למעשה מראה חד כיוונית, שבצדה האחר, הפונה אל הקניון, היא חלון שקוף. האישה התלוננה על האירוע בפני מנהלת החנות ושתי מוכרות שהיו במקום. אלה התנצלו בפניה על עוגמת הנפש שנגרמה לה אך זו סירבה להסתפק בהתנצלותן. האישה יצאה מן החנות וצילמה את החלון השקוף באמצעות מכשיר הטלפון הנייד שלה. כשבידיה התמונה היא הגישה תביעה כנגד בעלי החנות וכנגד חברת האחזקה של הקניון.

בתגובה לתביעה הציעה הנהלת הקניון לאישה ארוחת צהרים כפיצוי. היא סירבה להצעה ודרשה מבית המשפט לחייב את החנות ואת הקניון לפצותה ב-50,000 שקל בשל הפגיעה בפרטיותה.

מנהלת החנות התנערה תחילה מכך שהחנות שייכת לה. בהמשך היא הודתה כי היא בעליה של החנות, אך טענה כי התא המדובר, בו מדדה האישה את החזיות, היה מלא בגדים ושימש באותו יום כמחסן, וכמו כן טענה כי היה עליו שלט המזהיר כי הוא בלתי שמיש.

השופט יואל עדן דן דחה את טענתה של מנהלת החנות וביקר את התנהלותה. בפסק הדין נכתב כי היא "לא יצאה ידי חובת הזהירות בפעולה סבירה, ויש לומר פשוטה, של חסימת הזכוכית השקופה באמצעי פשוט, או לחילופין באיסור כניסה לתא ההלבשה... מדובר בחנות להלבשה תחתונה. חובת הזהירות המוטלת על בעל חנות מסוג זה, שמשמעותה שמירה על פרטיות וצנעת לקוחות החנות, הינה חובה מוגברת''. עדן חייב את החנות ואת הנהלת הקניון לפצות את התובעת בסכום של 25,000 ש"ח וכן ב-5,000 ש"ח שכר טרחת עורכי דינה.