פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      מריל לינץ': "הגיע תורה של ישראל לזרוח"

      בבנק ההשקעות מרעיפים שבחים רבים על כלכלת ישראל. ראש מחלקת המחקר במריל לינץ' ישראל, חיים ישראל, מונה 5 סיבות מדוע דווקא להשקיע אצלנו

      בבנק ההשקעות מריל לינץ' מרעיפים הבוקר שבחים רבים על כלכלת ישראל המתוארת ככזו ש"הגיע זמנה לזרוח". ראש מחלקת המחקר במריל לינץ' ישראל, חיים ישראל, מונה 5 סיבות להשקיע בישראל:

      ישראל לא חשופה לדובאי

      דובאי וורלד, ספינת הדגל של ההשקעות הממשלתיות של דובאי, הדהימה בשבוע שעבר את העולם כשהודיעה על כוונתה להקפיא את פירעון החובות לנושיה למשך חצי שנה, ועל יישום תוכנית ארגון מחדש של החברה. דובאי וורלד צברה חובות בסך 59 מיליארד דולר, שהם כ-75% מסך חובות ממשלת דובאי, העומדים על 80 מיליארד דולר.

      במריל כותבים כי השוק הישראלי אינו חשוף לאירועים בדובאי בצורה ישירה או עקיפה כל עוד לא מדובר במשבר בסדר גודל עולמי. הבנקים הישראלים אינם חשופים לדובאי וישראל נהנית מעמדה נוחה יחסית למדינות אחרות.

      מכפיל נמוך

      על פי חישובי מריל לינץ', מכפיל הרווח הצפוי לישראל בשנת 2010 עומד על 11 בלבד ואם מוציאים החוצה את טבע, מדובר במכפיל של 9 בלבד. לשם השוואה, השווקים המתעוררים נסחרים במכפיל ממוצע של 12. פירוש הדבר כי השוק הישראלי זול ביחס לשווקים המתחרים.

      מכפיל הרווח הוא חלוקה של רווח נקי חלקי שווי שוק. מכפיל 10 פירושו שבאופן תיאורטי, מי שירכוש חברה יחזיר לעצמו את ההשקעה כעבור 10 שנים: למשל: אם היא שווה 100 שקלים ומניבה רווח של 10 שקלים בשנה.

      ישראל סובלת מאחזקת חסר

      ישראל סובלת מאחזקת חסר לעומת משקלה בתיק השווקים המתעוררים. על פי מדד היחס, ישראל תופסת משקל של 3% במדד השווקים המתעוררים אך בפועל מושקעים בה רק 1.5% מהכספים שהוזרמו לשווקים המתעוררים.

      במריל מעריכים כי באופן תיאורטי יש בישראל 25 מיליארד שקל שמחכים להכנס לשוק המניות. מדובר בכסף שמנהלים גופים מוסדיים שמעדיפים כרגע לשבת על מזומנים או נכסים נזילים אחרים. כעת מושקעים 9% מהתיק בשוק המניות הישראלי לעומת שיא של 12%.

      כלכלה לא מרגשת

      בסקירה שהוציאו במריל בחודש ספטמבר כתב ישראל כי "ישראל נענשת על כך שיש לה כלכלה יציבה". הכלכלה הישראלית צלחה את המשבר במהירות ובקלות יחסית אולם המשקיעים מחפשים דווקא את השווקים שצנחו במהירות ושסביר כי יתקנו חזק כלפי מעלה ("התאוששות בצורת V"). כעת המשקיעים מחפשים דווקא נכסים איכותיים ויציבים, עם בנק מרכזי טוב וישראל עונה לצורך הזה.

      שוק דפנסיבי

      ולבסוף, ישראל מציגה תמיד ביטא נמוכה לעומת השווקים המתעוררים כלומר 0.37 בלבד. ביטא מייצגת את המתאם לביצועי השוק. הביטא של השווקים המתעוררים מוגדרת כ-1 ופירושו שאם ישראל מציגה ביטא של 0.37, הרי שישראל תציג עלייה נמוכה יותר כשהשוק יעלה אך תרד בהרבה פחות בזמנים קשים. בטא נמוכה פירושה שוק דפנסיבי. לעומת זאת, הביטא הממוצעת של ישראל עומדת על 0.42 כלומר ישראל היא שוק דפנסיבי בהגדרתו.

      מאז שנת 1994, היו בשוק 7 תיקונים גדולים כלפי מטה. בשלושת התיקונים האחרונים, ישראל סיפקה תשואת יתר ממוצעת של 23%. אם נוציא החוצה את משבר ההיי-טק (לו ישראל היתה חשופה מאוד), הרי שמדובר בתשואת יתר של 40%. מתחילת 2009, נתן השוק הישראלי (מדד MSCI ישראל) תשואת חסר של 23% לעומת הממוצע.