פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      לוחמי חיל הים מתכוננים לכל תרחיש

      אחרי הלקח הכואב שנלמד במלחמת לבנון השנייה, חיל הים מוכן יותר מתמיד לכל תרחיש. "אנחנו כל הזמן מחפשים את האויב". הצטרפנו ללוחמי ספינת אח"י כידון בלב ים

      ישנם ימים שבהם לא כדאי לצאת להפלגות. הים סוער, הגלים מכים בדופן הספינה שמטלטלת מצד לצד ויש סיכוי יותר מסביר שאת ארוחת הבוקר תעניק לדגים. אל התנאים הקשים האלה צריכים להתרגל לוחמי ספינת הטילים אח"י כידון כמעט מדי הפלגה.

      השבוע יצאו חיילי ספינת הטילים לסדרת אימונים של מצבי חירום בלב ים. שלוש וחצי שנים לאחר מלחמת לבנון, וחיל הים עדיין מלקק את פצעי טראומת אח"י חנית שנפגעה אז מטיל חוף-ים. בחיל ממשיכים ללמוד את לקחי האסון ההוא, אבל היום הם בטוחים יותר, ובעיקר - מוכנים יותר.

      אימון ספינות סטי"ל בים התיכון ליד חופי חיפה נובמבר 2009 (אודי קורן)
      (אורי לנץ)

      "התפקיד שלי זה לא להיות רגוע", אומר 25 ק"מ מחופי ישראל רס"ן רונן מרקם, מפקד הספינה. "אני כל הזמן צריך להיות דרוך. הלקח המרכזי שלנו מאירועי העבר הוא שיחידה צבאית צריכה להיות בהיכון לאפשרות פגיעה או מתקפה בכל נקודת זמן. למרות שלפעמים אנחנו חושבים שאף אחד לא רואה אותנו, ויש מסביב את השלווה של הים ולפעמים אפילו דולפינים, אנחנו תמיד מחפשים את האויב".

      האימון של ספינת אח"י כידון החל בשעות הבוקר בתרגיל ניווט, ולקראת הצהריים הם עוברים להתאמן על הדמיית ירי טילים אל עבר הספינה. בתפקיד הטילים חולפים על פני הספינה זוג מטוסי אף 16 מבסיס רמת דוד, כשבינתיים בחדרי השליטה והבקרה בלב הספינה מנסים בעזרת מכ"מים מתקדמים לזהות אותם.

      על הספינה שלל אמצעי לחימה מתקדמים, בהם טילי ברק ווולקן פלאנקס, האמורים למנוע את הירי אל עבר הספינות, ובמקביל לבצע ירי נגדי למקרה של מערכה ימית. "אני לא יכול להבטיח הגנה של מאה אחוז", אומר רס"ן מרקם, "אבל היום אין מצב בו יתפסו אותנו לא מוכנים. אנחנו מבצעים פעילות אגרסיבית, כשאנחנו לוקחים בחשבון שיבצעו לעברנו ירי. היום אנחנו כבר יודעים שאין דבר כזה כלי שאינו פגיע, התבגרנו בנושא הזה, אבל אנחנו יודעים גם לתקוף - ומהבחינה הזאת של הגנה על חופי ישראל, הגנה על נתיבי סחר וסיוע לתמרון היבשתי, תפקידנו לא השתנה".

      אימון ספינות סטי"ל בים התיכון ליד חופי חיפה נובמבר 2009 (אורי לנץ)
      אין מצב בו יתפסו אותנו לא מוכנים. אנחנו מבצעים פעילות אגרסיבית, כשאנחנו לוקחים בחשבון שיירו לעברנו

      אח"י כידון נטלה בין היתר חלק פעיל במבצע עופרת יצוקה ובמלחמת לבנון השנייה, אז סייעו אנשיה לכוחות החי"ר לנוע דרך החוף, ואף הפגיזו משגרי רקטות מהספינה. אבל תמונת המודיעין, בעיקר בעזה, משתנה. "פגיעה בסטי"ל היא פגיעה אסטרטגית ותודעתית", מדגיש מפקד הספינה, "ראינו את זה במלחמה ובאירועים אחרים בעולם, כמו בפגיעה של ארגון אל קעידה במשחתת 'קול'. היום אנחנו פועלים מתוך הנחה שגם חמאס הצליח להבריח לעזה טילי חוף-ים מדגם C-800, ולכן כשאנחנו פועלים היום מול חופי עזה, אנחנו נכנסים למצב של איום כאילו אנחנו פועלים בלבנון".

      "כשיש לך אויב עם מוטיבציה, שמבריח כל אמצעי לחימה שהוא יכול אל שטח הרצועה ובמקביל מקבל סיוע והדרכה, אין שום סיבה שלא להניח שגם טילים כאלה הגיעו אליהם". במסגרת החשש הזה התאמנו השבוע בספינה גם בחילוץ 'פצוע' מהספינה על ידי מסוק 'עטלף' של חיל האוויר, וכן בגרירת סטי"ל אחר ש'נפגע מאש אויב'.

      חיל הים מנסה להתמודד גם עם נושא נתיבי ההברחות דרך הים, בינתיים בהצלחה- כפי שהוכח בהשתלטות על אוניית הסוחר 'פראנקופ' לפני כשבועיים. "ישנם נתיבי הברחה מוכרים מאיזור תימן, סודן ומצרים. אנחנו יודעים להגיע למקומות רחוקים מאוד" מצהיר מרקם.

      אימון ספינות סטי"ל בים התיכון ליד חופי חיפה נובמבר 2009 (אורי לנץ)

      מעבר לכוננות המתמדת, השירות על ספינת טילים איננו דומה לשום יחידה אחרת. על אח"י כידון משרתים קרוב ל-60 חיילים, החיים וישנים בצפיפות, כשכל מקום פנוי מנוצל היטב. כל מיטה שמתפנה מנוצלת על ידי חייל שאינו נמצא במשמרת לשינה, והקצינים ישנים בחדרים קטנים וצפופים במיטות קומות. אבל דווקא הצפיפות הזאת היא מה שגורמת, לדברי החיילים, לאווירה הטובה על הספינה.

      "יש אווירה של משפחה", מספר סמ"ר דין דרייפוס המשרת על הספינה. "ישנים ביחד עם החברים, וכשאתה מרוחק ונמצא בלב ים זה נותן לך דווקא תחושה טובה. אז נכון שלפעמים יש מריבות, כי אחד רוצה לקרוא ספר ושני רוצה שיכבו את האור, אבל לומדים לחיות אחד עם השני".

      גם אוכל לא חסר. בחדרון קטן סמוך לגשר האונייה מתפקדים שלושה מחברי צוות האונייה כטבחים. בתפריט: "עוף בנוסח ספינתי" (כלומר, עם מה שיש), סלט אבוקדו ואורז. הסירים מוחזקים על ידי מוטות למקרה והים יהיה סוער. "בים המטבח הוא המקום שהכי קשה לתפקד בו", אומר הטבח הראשי והרס"ר המחליף סמ"ר מיכאל סיגלוב. "אתה לא יושב בגשר עם משקפת או מול מסך, אלא צריך כל הזמן לעמוד ולדאוג שהכל יהיה במקום ושהאוכל יהיה מוכן. לדעתי זה גם התפקיד הכי חשוב בספינה, אחרת האונייה לא תתפקד".

      ומה עם הקאות? אכן נושא רגיש, אבל צוות המטבח למד להתמודד גם עם זה. "אם מקיאים את האוכל שהכנו, לפחות אנחנו יודעים בוודאות שזה בגלל הים ולא בגללנו. אנחנו כבר לא נעלבים", אומר סמ"ר סיגלוב בחיוך.