עידוד הנקה, לא "טרור"

אתמול (שלישי) פורסם כי משרד הבריאות פנה למנהלי קופות החולים בדרישה להפסיק לחלק ליולדות חבילות שי המכילות תמ"ל (תרכובת מזון לתינוק). מיד, כרגיל כשמדובר בנושא רגיש זה, קמה מהומה גדולה. כמו בכל דיון על הנקה, לא נעדר מקומו של הביטוי "טרור ההנקה". בנוסף, דובר רבות על "זכות האישה לבחור" ועל כך ש"עלינו לסמוך על האינטליגנציה של נשים" ולא לכפות עליהן את ההנקה. לכאורה, הטענות הללו נשמעות נכונות: מה רע בחבילות שי? מה ההבדל בין הנקה לפורמולות מזון למיניהן? למה בכלל המדינה צריכה לעודד הנקה?

טוב ששאלתם. אינספור מחקרים הוכיחו שכל מזון אחר מעלה את הסיכון של תינוקות לחלות במחלות רבות (דלקת אוזניים, שלשולים, זיהומים בדרכי הנשימה, סרטן בילדות, סוכרת נעורים, מוות בעריסה ועוד). אי הנקה מעלה גם את הסיכון של האם לחלות במחלות כמו סרטן השד, סרטן השחלות, סרטן צוואר הרחם ועוד. להנקה יש השלכות בריאותיות גם לטווח ארוך: אי הנקה מעלה את הסיכון למחלות אוטו אימוניות כדוגמת צליאק, קרוהן וקוליטיס וכן להשמנה, על כל המחלות הנלוות אליה.

מובן שמדובר בנתונים סטטיסטיים – כולנו מכירים תינוקות יונקים חולניים ותינוקות שלא ינקו שחולים לעיתים רחוקות. אך כלל זה נכון גם בנושאים אחרים שקשורים להתנהגות בריאה או מסוכנת. לעולם אין לנו אפשרות לדעת באיזה צד של הסטטיסטיקה ניפול וכל אחד עושה את ההחלטות שלו, אבל אין סיבה שלא לבחור בהתנהגות שמגבירה את הסיכויים לבריאות ואריכות ימים.

אי הנקה מהווה נטל כלכלי לא רק למשפחה הבודדת אלא גם לחברה כולה. מחקרים מראים, שכל תינוק שאינו יונק מבקר יותר במרפאה ונזקק ליותר ימי אשפוז מתינוק שיונק, ולאי הנקה השלכות כלכליות גם בגילאים מבוגרים יותר, עקב המחלות הנגזרות ממנה. מכאן, שהאינטרס של המדינה הוא לעודד הנקה, כמו כל התנהגות בריאה אחרת: משרד הבריאות אינו מעודד עישון, חשיפה לשמש ואכילת ג'אנק פוד, והוא מנסה לעודד פעילות גופנית, תזונה בריאה ושתיית מים. תרכובות המזון לתינוק אינן שונות באופן מהותי מההרגלים המזיקים האחרים.

בואו נדבר קצת על הבחירה החופשית בהנקה. אני בהחלט דוגלת בבחירה חופשית של נשים. אני גם טוענת, שבחירה חופשית נעשית רק כשמקבלים מידע נכון, ללא לחצים שיווקיים. על נשים אכן מופעל לחץ להניק, אלא שנשים רבות שיולדות ומנסות להניק חשות נבגדות. בבתי חולים רבים אין יועצות הנקה ויולדות מקבלות לעיתים מידע שסותר את מדיניות משרד הבריאות. במקרים רבים הצוות הרפואי לוחץ עליהן לתת תמ"ל לתינוק וטוען שבקבוק פה ושם לא יפגע בהנקה – ואלו הבלים, כמובן.

הסיפור הבא ממחיש זאת היטב: זוג שהביא לאחרונה לעולם את בתו השנייה בבית חולים בירושלים נתקל בטענות על הזנחה כשהתעקש על הנקה מלאה, לאחר שהיציאות של התינוקת בת היומיים לא היו מספקות. אחת האחיות, שלא הבינה את הסירוב להשתמש בתמ"ל, אף הגדילה לעשות ואיימה באופן מרומז לערב את הרשויות. למרבה המזל, הזוג עמד בסירובו. אגב, אחרי חצי שנה של הנקה מלאה שוקלת התינוקת 10 ק"ג, ומאיימת לשבור את הגרפים של טיפת חלב ואת גבם הדואב של הוריה. רשויות הרווחה לא נאלצו להתערב.

אלא שלא כל האמהות עקשניות כל כך ומודעות לחשיבות ההנקה. כשהן מגיעות לביתן הן מגלות שהזמנת יועצת הנקה עולה כסף רב ושקופות החולים לא ממש משתתפות בתשלום הזה. באופן אבסורדי, עם כל הלחץ להניק, המדינה לא באמת נותנת אפשרות לכל הנשים להניק. במקביל, חברות התמ"ל משקיעות עשרות מליוני שקלים בכל שנה כדי לקבל את הזכות לספק לבתי החולים בחינם את בקבוקי התמ"ל. הן לא עושות זאת ממניעים אלטרואיסטיים, כמובן. רוב הנשים ממשיכות לתת לתינוקותיהן את אותו סוג תמ"ל שהוא קיבל בבית החולים, כך שמשתלם לחברות להשקיע באפיק זה.

מי שמושפעות במידה הכי גדולה ממנגנוני השיווק האדירים ועתירי התקציב של חברות התמ"ל הן הנשים הפחות משכילות, אלו שגם שכרן נמוך. במחקרים רבים הוכח הקשר בין מצב סוציואקונומי לשיעורי הנקה.

כך שלפני שאתם מצקצקים בלשון ומוחים על שלילת זכות הבחירה, כדאי שתזכרו: אין פה בחירה חופשית אמיתית, בטח לא עבור כל הנשים. והנה עוד אבסורד: הביטוי הקיצוני "טרור", שדווקא בארץ היה ראוי שישתמשו בו בזהירות רבה יותר, מוצמד דווקא למשרד הבריאות, גוף שאינו עתיר תקציבים, וליועצות ותומכות הנקה, שאף אחת מהן לא הגיעה למקצוע מתוך רצון להתעשר - ולא לחברות התמ"ל ולפרסומאים הממולחים שלהן, שהאינטרס היחיד שלהם הוא להרוויח יותר ויותר כסף.

אז מה הקשר בין חלוקת תמ”ל וחופש הבחירה? בואו נניח שהבן המתבגר שלכם חוזר מבית הספר שלו ובידו חפיסת סיגריות קטנה, שקיבל מחוץ לבית הספר, או שובר לרשת מזון מהיר. האם גם במקרה הזה ניתן יהיה לטעון שאפשר לסמוך על יכולת הבחירה שלו ועל החינוך שקיבל בבית? אותו הדבר לגבי תמ"ל. מחקרים רבים מוכיחים שחלוקה של דוגמיות תמ"ל בבתי חולים ובמרפאות הקהילתיות מפחיתה את שיעור ההנקה. אישה שרוצה להניק אך במקום לקבל מהרופא שלה עזרה מקצועית ותמיכה מקבלת דוגמית של תמ"ל, בעצם מקבלת גושפנקה רפואית שלא להניק. אישה שנתקלת בקשיים ואין לה למי לפנות, אבל יש לה בארון קופסת תמ"ל שקיבלה במתנה, תבחר בה. תיבות הדואר של הנשים שמסרו את פרטיהם בתמורה למתנה בבית החולים מופגזות בדיוור ישיר מטעם חברות התרכובות, וכך גדלים הסיכויים שיוותרו במהרה על ההנקה.

זו אינה בחירה חופשית אלא התערבות גסה של חברות ענק שמשקיעות ממון רב בשיווק ובפרסום ומשפיעות על כל אחד מאיתנו. אילו זו היתה בחירה חופשית, לא היו כל כך הרבה נשים שנותרות עם התסכול הגדול שנים רבות לאחר שרצו וניסו להניק, אך נדחפו אל הבחירה הכל כך זמינה.

לכן, טוב עשה משרד הבריאות שהחליט לעשות סוף לחלוקת התמ"ל. כל אישה שהחליטה לא להניק תוכל לרכוש תמ"ל בקלות. אין שום צורך לתת למוצר חותמת רפואית ולחלק אותו בחינם מטעמן של קופות החולים, וטוב יעשו הקופות אם ישקיעו יותר כסף בקידום הנקה. לטווח ארוך זה ישתלם להן, גם כלכלית.

* הכותבת היא מאסטרנטית בבריאות הציבור ויועצת הנקה מוסמכת IBCLC