ביום ראשון הקרוב יעניק נשיא המדינה פרסים לשלושה מפעלים שהצטיינו השנה בתחום איכות הסביבה. אגודת אדם טבע ודין טוענת כי שניים מהמפעלים הזוכים, "רותם אמפרט" ו"תרכובות ברום", גרמו נזקים כבדים בתחום איכות הסביבה.
לטענת האגודה, רותם אמפרט מאיים על עשרות מיליוני קוב מי תהום בנגב, לאחר שהזרים עשרות מיליוני קוב שפכים לא מטוהרים. המפעל, המכחיש נמרצות טענות אדם טבע ודין נגדו, אמור לקבל פרס הצטיינות על אופן טיפולו בשפכים. אדם טבע ודין הוציאה כנגדו לפני חודשיים מכתב התרעה לפני תביעה משפטית.
הזוכה השני, תרכובות ברום, הינו המפעל השני בגודלו בעולם לייצור מטיל ברומיד, חומר המשמש להדברה בחקלאות ונחשב לאחד הגורמים לפגיעה באוזון.
הפרס על טיפול בשפכים - למפעל שהזרים שפכים מזוהמים
ועדת הפרס של המשרד לאיכות הסביבה מציינת בנימוקיה להענקת הפרס לרותם אמפרט את הצטיינות המפעל בתחום הטיפול בשפכים.
אולם המפעל חשוד בכך שאחסן במשך שנים את שפכיו בברכות אידוי לא מדופנות (מוגנות), וכתוצאה מכך דלפו מהבריכות שפכים תעשייתיים בעלי חומציות ומליחות גבוהות, זיהמו את אקוויפר "חבורת יהודה" בנגב, וגרמו בכך לאובדן מיליוני קוב מי שתיה.
המפעל שולל בתגובה את הטענות: "בבדיקות ובעבודות שנעשו עד היום לא הוכח קשר ישיר בין המלחת קידוחי מים במישור רותם לבין מפעלי התעשיה הפועלים באזור", צוין בהודעת המפעל, המוסיפה כי "הטענה משוללת כל יסוד, כיוון שמדובר במים מליחים שהינם ברי שימוש תעשייתי. המפעל פועל בשיתוף המשרד לאיכות הסביבה ובאישורו".
ועדת הפרס מציינת כי "החברה הקימה מתקן לטיפול בשפכים תעשייתיים, ופועלת לצמצום השפכים במקור וחסכון במים במפעליה. כן הקימה החברה מתקן לטיפול בשפכים סניטריים ומשתמשת בקולחין להשקיה". סיבות נוספות להענקת הפרס למפעל, על פי הוועדה, הוא "מיחזור חומצות המתקבלות מחברות תעשייתיות אחרות וממחזרת חומרים מסוכנים משל עצמה". בנוסף מציינת הוועדה את הצטיינות המפעל בתחומי איכות האוויר, הפרדת פסולת, וכן שיקום ושימור נוף.
הפרס על מניעת זיהום אויר קרקע ומים למפעל הפוגע באוזון ובקרקע
מפעל "תרכובות ברום" זוכה במגן השר לאיכות הסביבה בשל "מניעת זיהום אוויר, קרקע ומים". כאמור, המפעל מייצר חומרי הדברה הגורמים מטיבם לזיהום קרקע מתמשך, ונחשב לשני בגודלו בעולם בייצור חומר הגורם לפגיעה באוזון. ישראל, אגב, חתומה על פרוטוקול מונטריאול, המחייב אותה לצמצם את השימוש והייצור במתיל ברומיד. אגודת אדם טבע ודין טוענת כי מפעל תרכובות ברום מקיים שותפות עם מפעל סיני לייצור מתיל ברומיד, המבטיחה את המשך ייצור החומר בהיקפיו העצומים גם לאחר שהמפעל יאולץ לצמצם ייצורו בארץ.
מנימוקי ועדת הפרס: "במפעל הוקם מתקן חדיש לטיפול בשפכי המפעל לפני העברתם לטיפול ביולוגי במועצה. על מנת להגן על הקרקע בפני זיהום שונתה הקונספציה של בסיס מתקני הייצור, והוחל לטפל בהעברת השפכים דרך קווים עיליים. הותקנה מערכת השבת ממיסים מהאוויר, הוכנס שימוש בטכנולוגיה להשבה ומחזור מתיל ברומיד, ונבנה מתקן לטיפול ביולוגי באתר התעשייתי ברמת חובב".
"חשוב להעניק פרס למי ששינה את גישתו"
מנכ"ל אדם טבע ודין, פיליפ ורבורג, שיגר לשר לאיכות הסביבה, צחי הנגבי, מכתב ובו הוא מבקש מהנגבי לחזור בו מההחלטה להעניק לשני המפעלים את הפרס, מהנימוקים שפורטו מעלה. בתגובה שלח הנגבי מכתב לוורבורג, בו ציין כי "שני המפעלים עמדו טוב יותר מאחרים בקריטריונים. מובן שאין מניעה לתת פרס למפעל שבעבר לא הקפיד על נושא איכות הסביבה. המשרד רואה חשיבות מיוחדת להעניק הפרס למי ששינה את עמדתו וגישתו לנושא. ועדת השיפוט הקדישה זמן רב לדיונים וביקורים במפעלים, כדי להשתכנע שהם עומדים בקריטריונים".
הנגבי ציין עוד, כי מפעל תרכובות ברום הוא זה ששכנע את ממשלת ישראל להצטרף לפרוטוקול מונטריאול, וכי "לאור העובדה שיש שתי יצרניות מרכזיות של מטיל ברומיד בעולם, ניתנת לישראל במה חיובית בנושא זה במפגש הבינלאומי השנתי. כמו כן מקיים המפעל מחקר הנמצא בעיצומו וכבר הביא לפיתוח תחליפים למטיל ברומיד ולהפחתת השימוש בו".