בית המשפט המחוזי בחיפה הרשיע הבוקר (ראשון) את מוחמד מוסא מהכפר דיר אל אסד ברצח תושב הכפר, עבד אל גאני וגזר עליו מאסר עולם. בנוסף, הרשיע בית המשפט גם את אחיו חאלד מוסא בחבלה בכוונה מחמירה בגין דריסת המנוח.
בכתב האישום נטען כי בין עבד אל גאני לבין משפחת הנאשמים קיים סכסוך מזה מספר שנים. באחד הלילות, ביולי 2007 התקיימה מסיבת חתונה בבית בכפר, בה נכחו גם חאלד מוסא ועבד אל גאני. חאלד הגיע למסיבה ברכבו והחנה אותו בסמוך למקום. לקראת חצות עזב את המסיבה, נכנס לרכבו והמתין ליציאתו של אל גאני.
כאשר אל גאני עזב את המסיבה, החל חאלד לנסוע אחריו כאשר אורות רכבו כבויים. בשלב מסוים הסיט את רכבו לכיוונו של אל גאני ופגע בו. כתוצאה מפגיעת הרכב נפצע אל גאני קשה ונותר שוכב על הכביש. חאלד יצא מרכבו, אשר התהפך כתוצאה מהפגיעה, כשבידו סכין וניגש לעבר אל גאני, אך האנשים שהיו במקום הרחיקו אותו ממנו.
מספר דקות לאחר מכן, בעוד אל גאני שכב על הכביש כשהוא פצוע ברגלו, הגיע מוחמד למקום כשהוא מצויד באקדח, ניגש לעברו של אל גאני, שלף את האקדח וירה בו מטווח קצר. המנוח נפגע משבעה קליעים אשר אחד מהם הביא למותו.
הנרצח שכב על הקרקע ונורה
השופט אילן שיף קבע כי "בין המנוח ומשפחתו לבין הנאשמים ומשפחתם, היה סכסוך, שלא בא על פתרונו וניסיונות לקיים סולחה בין הצדדים עלו בתוהו. עוד קבע השופט כי לפי תחושת הנאשמים, המנוח ומשפחתו, הם שהיו אחראים לכישלון הניסיונות לסולחה".
השופט שיף הוסיף כי "הראיות שהצטברו לחובתו של חאלד מתיישבות עם אירוע מכוון לפגוע במנוח באמצעות הרכב, שלאחריו לא בא הדורס על סיפוק והביע זעמו על הנדרס, גם בהנפת סכין וגם בבעיטה. מצבור העובדות, מוליך למסקנה חד משמעית, כי הנאשם אכן דרס את המנוח במכוון".
השופט הוסיף כי "העובדה שהמנוח נטל חלק בשמחה של בן משפחת הנאשמים המורחבת, כשברקע סכסוך בלתי פתור בין הצדדים, כשהסיבה לכישלון הסולחה נעוץ, לתחושת הנאשמים, במנוח ובמשפחתו, וודאי העצימה את תחושת הכעס שחשו הנאשמים כלפי המנוח והיה להם אפוא, לכאורה, מניע לפגוע במנוח".
השופט שיף קבע עוד כי בשל מכלול הראיות שהובאו בפני בית המשפט מוחמד הוא שירה במנוח בעת ששכב פצוע וגרם את מותו. "הוא שכב על הקרקע ונורה, מטווח קצר, בשבעה קליעים שחלקם פגעו בפלג גופו העליון". השופט ציין כי חזקה על אדם היורה באדם פצוע, שבעה קליעים, מטווח קצר, כולל בפלג גופו העליון, כי הוא אכן מתכוון להביא למותו וכן כי ברור כי קדם למעשה הירי מעשה הכנה וכי לא קדם לירי כל קנטור מצידו של המנוח.