טיוטת חוק בנק ישראל החדש אושרה ביום ראשון האחרון בוועדת השרים לחקיקה. החוק, שיחליף את חוק בנק ישראל הקיים שנחקק ב-1954, יונח בקרוב על שולחן הכנסת, שצפויה לאשרו בראשית 2010. החוק קובע שורת שינויים בסמכויות הבנק, באופני התנהלותו ובאופי היחסים בינו לבין הממשלה.
אחד החידושים המרכזיים של החוק הוא נטילת סמכותה של הממשלה להביא לסיום כהונתו של הנגיד בעקבות חילוקי דעות בינו לבינה. בהתאם, בוטל הסעיף שלפיו הנגיד זכאי לשכר עד תום כהונתו אם התפטר מחמת חילוקי דעות עם הממשלה.
החוק מציע שינוי עקרוני בסמכויות הבנק בנושא מדיניות המט"ח, ובמעורבתו של שר האוצר בקביעת מדיניות זו. לפי טיוטת החוק, ועדה מוניטרית שתוקם בבנק תקבע, בהתייעצות עם שר האוצר, את הקווים המנחים למדיניות ההשקעות הכללית של יתרות המט"ח. כיום קובעת ועדת השקעות פנימית של הבנק את רמת יתרות המט"ח הרצויה. שינויים בעקרונות שלפיהם נקבעת רמת היתרות הרצויה, להבדיל משינויים בסכום או בכמות היתרות, ייערכו באישורו של שר האוצר. חובת ההתייעצות עם השר אינה מתייחסת לניהול השוטף של היתרות. נגיד בנק ישראל, סטנלי פישר, העניק את הסכמתו למהלך.
הוועדה המוניטרית של הבנק היא אחד משני גופים שטיוטת החוק החדש קובעת שיוקמו בבנק במסגרת השינוי המבני. הוועדה תקבל את כל ההחלטות הכלכליות של הבנק, והגוף השני, המועצה המינהלית, תטפל בענייניו הביורוקרטיים, בהם התקציב והשכר.
בוועדה המוניטרית יהיו שישה חברים, שלושה נציגי הבנק ושלושה נציגים חיצוניים והנגיד יעמוד בראשה. במקרה של תיקו בהצבעות הוועדה לנגיד יהיה קול כפול. במועצה המנהלית יהיו שבעה חברים, חמישה נציגים חיצוניים, הנגיד והמשנה לנגיד. בראשה יעמוד נציג חיצוני.
הממשלה תקבע את שכרו של הנגיד
כמו כן, כאחד מלקחי המשבר הכלכלי העולמי של השנה האחרונה נקבע בטיוטת החוק החדש כי לבנק ישראל תהיה הסמכות להעניק הלוואות של מוצא אחרון גם לגופים פיננסים שאינם תאגידים בנקאיים.
חוק בנק ישראל החדש אינו מקבע את שכר נגיד בנק ישראל, אך קובע כי הממשלה תחליט מה יהיו שכרו ותנאי שירותו. שכר הנגיד כיום הוא 36 אלף שקל בחודש - סכום השווה לשכר החודשי של שרים.
לפי הערכות, עם אישור החוק בכנסת יפעיל בנק ישראל לחץ על ראש הממשלה, בנימין נתניהו, לקבוע את שכר הנגיד. זאת כדי שתנאי השכר יהיו ידועים במאי 2010 - תחילת הקדנציה השנייה של פישר, או מועד כניסתו של נגיד חדש לתפקיד. ההערכה היא כי הממשלה תאשר שכר גבוה בהרבה מהנהוג כיום לנגיד, שיהיה בין 60 ל-70 אלף שקל בחודש. טיוטת חוק בנק ישראל החדש קובעת כי שכרו של המשנה לנגיד יהיה 90% משכר הנגיד.
לטיוטה הסופית של החוק שהונחה על שולחן ועדת השרים לחקיקה צורפו שתי הסתייגויות, של עו"ד אבי ליכט, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה לנושאי כלכלה, ושל עו"ד אורית קורן, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה לחקיקה. הכנסת תחליט אם לקבל את ההסתיגויות, ובהתאם לשנות את החוק. שתי ההסתייגויות עוסקות בנושאים מהותיים.
לפי ליכט, טיוטת החוק אינה מתיחסת לקבלת עובדים חדשים לבנק ולאופן העסקתם, ולשאלת חובת המכרזים. כמו כן אין בחוק התיחסות לנושאי שמירה על טוהר מידות בקבלת עובדים.
ההסתייגות של קורן מתייחסת לשאלת השכר בבנק. החוק החדש קובע מסלול בוררות לקביעת שכר העובדים בבנק במקרה של חילוקי דעות בינו לבין האוצר. בנוסף, קובע החוק אפשרות לייצר סולמות שכר מועדפים לעובדים מקצועיים נדרשים בבנק. קורן מסתייגת משני ההסדרים.
לדברי קורן, "אף כי אין משרד המשפטים חולק על ייחודו של הבנק ועל הצורך לשמור על עצמאותו, ספק אם יש במאפיינים אלה כדי להצדיק את הוצאתו הגורפת מרשת הבקרה והאכיפה שהפקיד המחוקק בידי שר האוצר, ויותר מכך מנורמות השכר החלות על כלל המגזר הציבורי בישראל".
משרד המשפטים מטיל ספק, כותבת קורן, "בהצדקה ליצור לעובדי בנק ישראל נורמת שכר שונה מזו החלה על עובדי גופים אחרים במגזר הציבורי, לרבות כאלה שגם להם צורכי כוח אדם ייחודיים". היא מוסיפה כי במשרד המשפטים חוששים כי יצירת התנאים המיוחדים עבור בנק ישראל תגרור דרישות אל המחוקק מצד גופים אחרים.