דרוזים וצ'רקסים עתרו לבג"ץ: "מפלים אותנו"

"העדות הדרוזית והצ'רקסית הינן איבר מאבריה של החברה הישראלית, ולהן חלק מהותי וחשוב ביותר בהבטחת חוסנה הצבאי והביטחוני של המדינה. יש להן תרומה חשובה גם בתחומי עיסוק שונים שבהם בני העדות הללו תורמים מכוחם ומכישרונם לחיי החברה, התרבות והרוח בישראל", כך קבעו השבוע שופטי בג"ץ. למרות הדברים הם דחו עתירה לחייב את המדינה לקיים מדיניות של העדפה מתקנת לאוכלוסיה הדרוזית והצ'רקסית.

שופטי בג"ץ דנו בעתירה שהגיש פורום ראשי המועצות הדרוזיות והצ'רקסיות בישראל נגד ממשלת ישראל. העותרים דרשו מבית המשפט להוציא צו על תנאי שיחייב את הממשלה להסביר מדוע לא בוצעו עד היום החלטות הממשלה בעניין שוויון לאוכלוסיה הדרוזית ומדוע לא מונהגת מדיניות ברורה ומוצהרת של העדפה מתקנת שתביא לסגירת פערים שיצרו הקיפוח והאפליה לאורך השנים. בנוסף, עתרו הדרוזים והצ'רקסים לחייב את הממשלה להקים מנגנון שיבדוק את הצרכים האמיתיים של אוכלוסיה זו, ועל פיהם יוקצו המשאבים ותונהג מדיניות שתבטיח את יישום התכניות עד למימוש השוויון בכל התחומים.

על פי העתירה, אי השוויון כלפי העדות הדרוזית והצ'רקסית מתפרש על תחומים רבים, בהם תקציבי חינוך נמוכים, מענק איזון נמוך לרשויות המקומיות, שעורי ארנונה גבוהים מדי, אי פיתוח אזורי תעשיה בכפרים הדרוזיים והפקעת קרקעות.

"טענות בני העדות בדבר אי שוויון וקיפוח הנגרם להם בתחומי חיים שונים במדינה מחייבות התייחסות רצינית ובחינה מעמיקה, ובמידת הצורך – טיפול ראוי לצורך תיקון הפגמים", כתבה השופטת אילה פרוקצ'יה בפסק הדין.

למרות חשיבות הנושא, השופטים החליטו לדחות את העתירה מכיוון שהיתה כוללנית מדי, השתרעה "על פני מגוון רחב של עניינים בלא התמקדות קונקרטית, בעניינים ובסעדים ספציפיים", מה שהפך את הדיון בה לבלתי ישים. "מעבר לטענות כלליות ורחבות בדבר קיומו של אי שוויון בתחומים שונים הפוגע בעדות הדרוזיות והצ'רקסיות, העתירה אינה מתמקדת בנושאים ספציפיים שעמם היא מבקשת להתמודד ולגביהם היא מבקשת סעדים קונקרטיים. כלליותה של העתירה, הן בהגדרת המחלוקת, הן בבסיס העובדתי היא מניחה, והן בסעדים המבוקשים, עומדת בעוכריה, וככזו לא ניתן לבררה במתכונת הקיימת בבית משפט זה", כתבה השופטת פרוקצ'יה.

עם זאת, היא הבהירה ש"אין בדברים האמורים כדי להקהות כהוא זה מחשיבותו של הנושא הכללי העולה בעתירה, ומהצורך להתמודד עם גילויי אי שוויון קונקרטיים כלפי העדות הדרוזית והצ'רקסית, באם קיימים, באותם תחומים ספציפיים שבהם תשתית עובדתית מלאה מצביעה על קיום פגם".