פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      "היקף זיוף התרופות בישראל גדול מימדים"

      בעקבות הוצאת צו סגירה לבית מרקחת בת"א, מזהיר גורם בכיר במשרד הבריאות כי תרופות רבות נמכרות בישראל מבלי לדעת את מקורן. "הדבר מסכן את הציבור באופן בל ישוער"

      גורם במשרד הבריאות העריך היום (חמישי) כי תופעת זיוף התרופות בישראל גדולה הרבה יותר מכפי שיש ביכולת המשרד לדעת. בעת האחרונה מתגלים יותר ויותר מקרים של תקופות הנמכרות בישראל מבלי לדעת את מקורן.

      מוקדם יותר דווח כי רופאת מחוז תל אביב של משרד הבריאות הוציאה אמש צו סגירה לבית מרקחת "נווה אביבים" בשכונת רמת אביב בתל אביב. רוקחי לשכת הבריאות המחוזית ערכו בימים האחרונים ביקורת פתע בבית המרקחת, ביקורת שהעלתה חשד כי בית המרקחת מחזיק תרופות החשודות כגנובות, וכן תרופות אשר נרכשו ממקורות לא ידועים.

      היחידה לפשע פרמצבטי במשרד הבריאות מנסה להתחקות אחר התופעה שעל פי עדויות של אנשי מקצוע בתחומי הפרמצבטיקה רחבה הרבה יותר מן הנתונים הקיימים כיום הן במשרד הבריאות והן במשטרת ישראל. במשרד הבריאות פועלים בחודשים האחרונים בכדי למצוא את מקורן של התרופות ולהבין עד כמה חריפה התופעה.

      "חשוב להבין כי הדבר מסכן את בריאות הציבור באופן בל ישוער", סיפר הגורם הבכיר במשרד הבריאות. "על פי החוק במדינת ישראל, בתי מסחר לתרופות קונים תרופות מחברות התרופות עצמן, אך בית מסחר אחד יכול למכור לבית מסחר שני וכך קשה מאוד לפקח, עד כדי בלתי אפשרי. ישנה הערכה כי התופעה של זיוף תרופות, מכירת תרופות גנובות, ותרופות ללא פיקוח היא רחבה מאוד". על פי נתוני משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה, ישראל נמצאת במקום העשירי בעולם בזיוף תרופות. יש לציין כי העונש על עבירה על פקודת הרוקחות יכול להגיע רק עד חצי שנה ולקנס של 12 אלף שקלים.

      תרופות מגיעות לישראל דרך הרשות הפלסטינית

      תרופות רבות מגיעות לתחומי מדינת ישראל מהרשות הפלסטינית. הבעיה היא שאין שום פיקוח על אותן תרופות, וגם אם הן יוצרו במקור באחת מחברות התרופות המורשות, לא ניתן לדעת באילו תנאים הובלו לישראל, ומה קרה להן בדרך. כיצד עובדת השיטה? חברות התרופות מספקות לבתי מסחר ברשות הפלסטינית תרופות במחירים זולים יותר.

      כך בתי מסחר קטנים בתוך מדינת ישראל, שאין להם שום סיכוי להתחרות באחיהם הגדולים, קונים מבתי מסחר ברשות את התרופות, אך אין לדעת כיצד אוחסנו ברשות, מי הוביל אותן ומהו טיבן, בשלב הזה משרד הבריאות לא לוקח סיכון ומוריד אותן מהמדפים, במקרים חריגים מוציאה לשכת הבריאות המחוזית צו סגירה לבית המרקחת. כמו כן ישנן תרופות נוספות, בעיקר למניעת אין אונות, שידוע כי הן מזויפות לחלוטין ומסתובבות בתחומי מדינת ישראל.

      "חופש העיסוק קדוש יותר מאשר בריאות הציבור", הוסיף הגורם הבכיר, "הבלאגן חוגג וכולם אדישים". בחברות התרופות טוענים כי ישנן פרצות רבות בחוק המאפשרות לבתי המסחר לצאת נקיים מאשמה וכמעט שאין דרך לאכוף זאת. "אין שקיפות במעבר התרופות מבית מסחר אחד לשני, דבר המקשה על העוסקים בדבר להתחקות אחר מקור התרופות", סיכם הגורם הבכיר.