זרוע הנדל"ן האמריקאית של אפריקה ישראל הגיעה להסדר עם נושיה לאירגון מחדש של מלוא ההלוואות לרכישת בנין ניו יורק טיימס במנהטן, בעסקה שתמחק למעלה מ-400 מיליון דולר מחובותיה - כך אמרו מקורבים לפרשה לעיתון "וול סטריט ג'ורנל".
כחלק מההסכם, אפריקה ישראל תסכים לוותר על מחצית מבעלותה על הבנין לטובת חברת הפרייבט אקוויטי פייב מייל קפיטל - אחת מנושות הבנין. המיזם החדש של שתי החברות יזרים כספים שיועברו לבעלי האג"ח הקיימים הצפויים לרשום הפסדים גדולים מהעסקה, לפי המקורבים.
לבנין משכנתא בשווי 475 מיליון דולר והלוואה נוספת של 240 מיליון דולר. במסגרת העסקה, אשר צפויה להיסגר עד לסוף השנה, החוב על הבנין יקטן ל-250 מיליון דולר, לפי המקורבים. את ההפסדים ייספגו קרדיט סוויס, קרן המנוהלת על ידי בלאקרוק וחברת CIT. סינדיקט הבנקים העניק בתחילה לחברה מימון של כ-711 מיליון דולר לצורך העסקה.
בעקבות ההסדר והמחיקה של חלק ניכר מהחוב, ההון העצמי החשבונאי של אפריקה צפוי לגדול בכ-1.5 מיליארד שקל לרמה של כ-2.7 מיליארד שקל. סכום הגידול בהון עצמי מהווה את הפער בין שווי ההתחייבות שרשום במאזני אפריקה בגין הבניין, לשבין שווי נכס זה הרשום בספריה (220 מיליון דולר).
הסמל המובהק של מסע הרכישות שנעשו במחצית הראשונה של 2007 ברחבי ארה"ב, רגע לפני פרוץ המשבר בשווקים, היה העסקה לרכישת הבניין האגדי של "ניו יורק טיימס" ברחוב 43 במנהטן. במסיבת העיתונאים הדרמטית שכינסה אפריקה באוגוסט השנה, שבה הודיעה כי לא תוכל לעמוד במלוא ההתחייבויות, נשאל לבייב 'מה היתה הטעות הכי גדולה שגרמה לקריסה של אפריקה?'". לבייב השיב באותו המעמד כי "ההתרחבות הגדולה בארה"ב היתה הטעות הקשה".
לבייב רכש את הבניין מידי Tishman Speyer Development תמורת סכום מדהים של 525 מיליון דולר. הוא עשה זאת שלוש שנים בלבד לאחר ש-Tishman רכשה את הבניין (ב-2004) בשליש ממחיר זה - 175 מיליון דולר. את הרכישה הזו לבייב ראה כ"גושפנקא" סופית להכרה בו כטייקון בינלאומי שתמונתו מתנוססת בכל המגזינים הכלכליים היוקרתיים ברחבי העולם.
שוויו של הבניין ירד לרמה של כ-220 מיליון דולר
בניין ה"ניו יורק טיימס" מתנשא לגובה של 16 קומות ומשתרע על פני שטח של כ-77 אלף מ"ר המיועדים להשכרה. לאחר רכישתו, נטלה אפריקה ישראל מידי סינדיקט הבנקים, בראשות קרדיט סוויס, הלוואה של כ-711 מיליון דולר, שהיתה אמורה לסייע לה בביצוע שיפוצים נרחבים בבניין. כמו כן השקיעה אפריקה 80 מיליון דולר מהונה העצמי בתחזוקת הבניין ובתשלומים נלווים.
בתחילת המשבר, טענו ראשי אפריקה ישראל כי בניינים כמו ה"ניו יורק טיימס", "מגדל השעון" ואחרים הם מותגים שישמרו על שוויים ויניבו רווחים גבוהים גם בתקופות של משבר. ואולם לפי הערכת שווי אחרונה שבוצעה לבניין, שוויו ירד לרמה של כ-220 מיליון דולר.
כנשאלו ראשי אפריקה בחודשים האחרונים מדוע אינם מחזירים את מפתחות בניין "ניו יורק טיימס" לבנקים - שכן ההלוואה שנלקחה היא הלוואה מסוג נון-ריקורס (כזו שהבטוחה היחידה בגינה היא הנכס עצמו) - ענו בחברה כי הם מאמינים שיום אחד יצליחו להרוויח הרבה כסף על השקעה זו. נכון להיום מרחף סימן שאלה גדול האם המשאלה הזאת תתגשם.
"וול סטריט ג'ורנל" דיווח כי בניו ניו יורק טיימס, אשר שירת כמטה העיתון במשך 90 שנה לפני שהמו"לית נמכרה, יוסב למלון, מרכז קניות ובנין דירות.