יו"ר ועדת טל: הממשלה נכשלה ביישום החוק"

השופט בדימוס צבי טל תקף את הממשלה אמר בועדה על יישום החוק "לא חוק טל נכשל אלא הממשלה לא הגיעה לתכלית שחוק טל קבע". יו"ר ועדת המשנה, ח"כ פלסנר: "החוק לא משיג את תפקידו"

פנחס וולף
17/11/2009

יו"ר ועדת טל, השופט בדימוס צבי טל, אמר היום (שלישי) בוועדה לישום החוק כי הממשלה נכשלה ביישום חוק טל. "לא חוק טל נכשל, אלא הממשלה לא הגיעה לתכלית שחוק טל קבע", הוא הסביר. "ציפינו שרבים מאוד שלא יכולים להמשיך בישיבות, בגילאי 21-23 שנשואים ויש להם ילדים, יבואו במספרים הרבה יותר גבוהים ויבחרו להשתלב בחיי המעשה.

"למעשה, זה קרה ברמה נמוכה מאוד. הנקודה היא במקום אי שירות טוטאלי, להתחיל את הדרך לשוויון באמצעות שירות כלשהו. המדינה עדיין לא יצרה מסגרות כאלה והרושם שמתקבל הוא שלא כל כך מעוניינים לפתור את המצב". טל הדגיש כי יוזמת הוועדה שהוא עמד בראשו היתה לגייס את אלו שלא לומדים בישיבה. ואילו אלו ש"מוכנים להקדיש את כל חייהם ללימוד תורה, צריך להניח להם ללמוד משום שהם בשום פנים ואופן לא ירצו לשנות את מסלולם. נניח שהיום יבוטל חוק טל ואין דחיות שירות, האם זה יביא לגיוס בחורי הישיבות? לא. כי לרבים מבני הישיבות השירות נוגד את תפיסת עולמם בגלל גדרי צניעות ולימוד תורה וכשרות, ולכן זה רק יביא לביזוי נוסף של החוק".

יו"ר ועדת המשנה, ח"כ יוחנן פלסנר (קדימה) אמר בפתח הישיבה כי, "נראה שהחוק לא משיג את תפקידו. אין גידול ממשי בגיוס. יש לנו אחריות כחברי כנסת להידרש לסוגיה הזו ויש לנו חלון הזדמנויות קצר כדי לחולל שינוי בהשתתפות בעבודה ובנשיאה בנטל. משנת 2005 ראינו עליה מ- 9 אחוז ל- 14 אחוז, ותוך עשר שנים תהיה עליה עד ל- 25 אחוז של פטור מתורתו אומנותו. לא נחה דעתנו שיש מדיניות אקטיבית לשנות את הנתונים. מאז חקיקתו של חוק טל פחות מ- 4,000 יצאו לשנת הכרעה, ובסוף שנת ההכרעה, רובם חזרו לישיבה".

ואילו ח"כ יולי תמיר (העבודה) אמרה כי, "הסיסמה 'עם אחד גיוס אחד' זו סיסמה שמובילה לאפליה של חרדים, ערבים, נכים וקבוצות. החברה הישראלית צריכה למצוא דרך לתת לכל אזרח הזדמנות לשירות צבאי או אזרחי במסלולים שיתאימו לאופי האוכלוסיה".

בעקבות ועדת טל, שמונתה באוגוסט 1999, הוגש דו"ח הוועדה באפריל 2000 וב-23 ביולי 2002 עבר בכנסת "חוק טל", ברוב של 51 מול 41. החוק מאפשרת המשך מתן פטור לבחורי הישיבות. לפי החוק בגיל 22 יקבל בחור ישיבה שנת הכרעה בה יוכל לבחור האם להמשיך ללמוד או לצאת לעבוד. מי שיבחר לעבוד יוכל לבחור בין שירות צבאי מקוצר של שנה וארבעה חודשים ומילואים לפי צורכי הצבא, לבין שירות אזרחי של שנה, ללא שכר ועם אפשרות עבודה נוספת. בנוסף יורחבו מסגרות לשירות בצבא כמו הנח"ל החרדי ותאכף ביתר קפדנות בחינת השוהים תחת ההסדר.

מתוך 19% שמצהירים "תורתם אמונתם" 13% לא משרתים כלל

ראש חטיבת תכנון ומנהל באגף כוח אדם בצה"ל, תת אלוף אמיר רוגובסקי אמר בדיון כי מתוך 19 אחוז בשנתון גיוס שמצהירים "תורתו אומנותו", 13 אחוז לא משרתים כלל בצה"ל גם במהלך השנים. שישה האחוזים האחרים מתגייסים בין הגילאים 18-21. על ששת האחוזים המתגייסים נמנים בעיקר חובשי הכיפות הסרוגות בשירות הסדר ובמסלול הנח"ל החרדי. מדובר בכמה אלפי איש המצהירים "תורתו אומנותו" בגיל 18.

רוגובסקי הוסיף עוד כי חלה עלייה בגיוס החרדים לצה"ל, כאשר לפני שלוש שנים התגייסו 320 חרדים במסלולים ייחודיים, כמו מסלול "שחר" בשירות הטכני של חיל האוויר, והצפי הוא שהשנה מספר המתגייסים יעלה ל- 700, דבר המהווה בין 10 ל-15 אחוז מקרב החרדים.

עם זאת, לדבריו, "שיעור הגיוס יורד כתוצאה מהדמוגרפיה במדינת ישראל, כאשר האוכלוסיות שאינן מתגייסות הן גם ברוכות ילדים. בשנת 2000 היינו במציאות טובה יותר מבחינת מחזורי הגיוס, בעיקר בזכות העלייה של שנות ה-90. היום צה"ל זקוק לכל שיעורי הגיוס והוא מגייס כל מי שהוא יכול".

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully