פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      דו"ח: "מערכת החינוך היא מלכודת עוני"

      לפי דו"ח חמור, שיוצג היום בפני ועדת החינוך של הכנסת, הקצאת המשאבים במערכת החינוך מנציחה את העוני והפערים בין התלמידים. יו"ר הוועדה אורלב: "זו נורה אדומה לממשלה"

      אופן הקצאת המשאבים במערכת החינוך מנציח את העוני בקרב תלמידי ישראל. כך עולה מדו"ח חמור שיוצג היום (שלישי) בישיבת ועדת החינוך של הכנסת, שתיערך בכנס שדרות לחברה. הדו"ח, שהוכן עבור יו"ר הוועדה ח"כ זבולון אורלב (הבית היהודי), מציג תמונה עגומה של הזנחה רבת שנים בכל הנוגע לפערים הלימודיים של הילדים ברחבי הארץ.

      "נתוני העוני המצביעים בבירור על פער ניכר בהישגים הלימודיים בין תלמידים עשירים לתלמידים עניים, צריכים להדליק נורה אדומה בממשלה ובמשרד האוצר", אמר ח"כ אורלב. "הקיצוצים בחינוך הם הגורם המרכזי לדור שני, שלישי ורביעי לעוני, והם שהפכו את מערכת החינוך למלכודת עוני. רק שינוי יסודי במדיניות הכלכלית, שתקצה לחינוך 4-3 מיליארדי שקלים לקידום אוכלוסיית התלמידים העניים, תביא לשינוי אמיתי ולשוויון הזדמנויות ריאלי לתלמידים העניים במערכת החינוך", אמר אורלב.

      בשנת 2008 היו בישראל 420,100 משפחות עניות, בהן חיו 1,651,300 נפשות, מתוכן 783,600 ילדים. שיעור הילדים הנמצאים מתחת לקו העוני עמד בשנה זו על 34%. שיעור הילדים הנמצאים מתחת לקו העוני גדל מ-29.6% בשנת 2002 ל-35.8% בשנת 2006. לאחר מכן, ירד מעט שיעור העניים.

      "ישראל בראש סולם העוני"

      "בעוני בקרב ילדים, נמצאת ישראל בראש הסולם. בשנת 2005 שיעור הילדים מתחת לקו העוני היה 27% אחוזים לעומת ממוצע של 12% בקרב מדינות ה-OECD. המדינות הממוקמות אחרי ישראל היו טורקיה, מקסיקו, פולין וארה"ב", נכתב בדו"ח. "מכלול הנתונים הזמינים כיום אודות הישגיהם הלימודיים של תלמידי ישראל מצביע על פער ניכר בהישגים בין תלמידים מרקע חברתי-כלכלי גבוה לבין תלמידים מרקע חברתי כלכלי נמוך".

      עוד עולה מהדו"ח כי על אף שמערכת החינוך הגדירה כיעד את צמצום הפערים, אין הדבר נעשה בפועל. "בצד הגדרת צמצום הפערים כיעד מוצהר של מערכת החינוך", נכתב, "ישנו חוסר בהירות באשר למידת יכולתם והתאמתם של צעדי המדיניות הננקטים כיום להביא להשגתו של יעד זה".

      מחקר חדש שנערך ביוזמת תנועת "הכול חינוך" מעלה כי שיטת הקצאת המשאבים הנהוגה כיום בחינוך היסודי ובחטיבות הביניים, הגם שהיא מעניקה העדפה מתקנת, יוצרת אפליה מובהקת בין אוכלוסיות שונות ומקפחת בבירור את המגזר הערבי. עוד עולה מהדו"ח כי השיטה מעניקה יתרון לחינוך הממלכתי דתי, וכי קיימת מדיניות רישוי לפתיחת בתי ספר במגזר החרדי המאפשרת ריבוי בתי ספר ללא קשר לגודל האוכלוסייה.

      "צריך לקדם את השוויון"

      עקב קיצוצים בתקציבי משרד החינוך בעשור האחרון, שיעור שעות התקן המוקצה כיום לצורך העדפה מתקנת בחינוך היסודי הוא נמוך ביותר ועומד על כ-5.6% בלבד מכלל שעות הלימוד.

      מנתוני משרד החינוך ומדו"ח ביקורת של משרד מבקר המדינה עולה כי משרד החינוך לא גיבש מדיניות שיטתית להגשמת יעדיו של אגף שח"ר, המופקד על תוכניות שונות בתחום קידומן של אוכלוסיות חלשות וצמצום פערים במערכת החינוך. זאת ועוד, על-פי נתוני האגף, תקציבו קוצץ בתשע השנים האחרונות בשיעור חד של כ-65%.

      כותבי הדו"ח ממרכז המידע והמחקר של הכנסת מדגישים כי אין ביכולתם של מערכת החינוך ובתי הספר להתגבר על השפעת העוני לבדם. "לפיכך", נכתב, "נדרשת מדיניות חברתית-כלכלית מקיפה שתשלב בין שיפור הרמה הלימודית וקידום השוויון בתוך מערכת החינוך לבין צעדים נרחבים לצמצום ממדי העוני בסביבתם הרחבה של התלמידים".