החתול דומע, כולם בבית מתעטשים ולכלב יש דלקת בכפלים?

סבירות של ההידבקות של חיות המחמד במחלות של בני אדם או להיפך, היא קטנה מאד. המחלות של חיות המחמד הן מה שקרוי "SPECIES SPECIFIC ", או במילים אחרות - ייחודיות לסוג החיה שבה הן קיימות. מעטות הן המחלות המשותפות.

מחלות אלו קרויות זואונוטיות, כלומר יכולות לעבור בין חיות לאדם או להיפך. נגד המחלות הללו יש לחסן כלבים וחתולים בחיסון נגד כלבת, למשל. שפעת הינה מחלה שמקורה בוירוס, שאינו עובר בין החיות לאדם. ניתן לקרוא על כך תשובה מפורטת בקישור הבא.

דלקות בין הקפלים הינן דבר נפוץ בגזעים אלה. אפשר לעשות שימוש טוב בפד גאזה ספוג במי חמצן 3%, וסחוט, יש לעבור כל יום בין הקפלים בעזרתו. מי החמצן מחטאים ומייבשים את המקום. תזונה מוכוונת לבעיות עור, כמו סנסיטיב על בסיס סלמון, עשוי להועיל גם הוא. לבולדוג צרפתי יש נטייה חזקה מאד לבעיות עור ואטופיה.

כלבת פקינז שהמליטה 7 גורים היא בסיכון גבוה של חוסר סידן ודלדול כללי, הנובע מאיבוד חומרי הזנה דרך חלב ההנקה. מומלץ לתת לה מזון לגורים מגזע קטן.

המזון עשיר מאד בחלבון ואנרגיה. יש גם לתת כדורי סידן - מאחר וירידה ברמת הסידן בדם עלולה לגרום לה לקדחת חלב ורעידות חזקות הדומות להרעלה ממש. 7 גורים הוא מספר גדול כפליים מהממוצע לגזע זה.

הפרשות עשויות להיות על רקע של דמע מוגבר או חסימת תעלת הדמעות. דימוע יתר לעיתים נובע מדלקת או גירוי מתמשך, כמו למשל עפעף הפוך – מצב זה יש לאבחן אצל הווטרינר. אם מדובר בחסימת תעלת הדמעות, המצב אינו מסוכן לעין אך לא אסטטי, ולעיתים יגרום לדלקת עור באזור הדמע.

אפשר לנסות להרגיע אותה עם CATNIP – צמח אותו ממוללים בכלוב, אפשר יחד עם מזון טעים מאד. ניתן גם לעשות שימוש בטיפות רסקיו או פרחי באך, כשמביאים לוטרינר.

בכל מקרה להתייעצות בנושא התנהגותי, אפשר לפנות לגב' ריבי מאייר. בקרוב יתקיים יום מפגש לאוהבי חתולים: "נמר קטן בבית", בנושא זה ובנושא תזונה ובריאות.