פרשת מניות בנק הפועלים - לפרקליטות

רשות ניירות ערך העבירה לפרקליטות את תיק החקירה בפרשת מידע הפנים במניית בנק הפועלים. הפרשה נחקרה על ידי מחלקת החקירות והמודיעין של הרשות. משמעות העברת התיק לפרקליטות היא שממצאי החקירה מעלים ראיות לכאורה שיכולות להוות בסיס להגשת כתב אישום נגד ניר ברונשטיין. כעת, צריכה הפרקליטות לבחון את החומר לצורך קבלת החלטה בעניין.

ממצאי החקירה מעלים חשד כי ב-10 בינואר 2008, בשעה 14:14, הודיע בנק הפועלים, בדיווח מיידי, כי חלה ירידת ערך משמעותית של השקעות הבנק בחו"ל בהיקפים של מאות מיליוני דולרים. מייד לאחר חידוש המסחר במניית הבנק , ירד ערכה בכ-4.71% ויום המסחר הסתיים בירידה של כ-2.9% לעומת שער הבסיס.

ממצאי החקירה מגלים כי באותו יום, בסביבות השעה 12:00, הסתיימה ישיבת הדירקטוריון, בה הוחלט על פרסום הדיווח המיידי בדבר ירידת הערך הצפויה. בשעה 12:05 העביר ניר ברונשטיין, ששימש אז כמנכ"ל פועלים שוקי הון ועודכן על פרסומו הצפוי של הדיווח המיידי, את המידע לפעיל שוק ההון, עופר אייזנברג, המנהל את פעילות ניירות הערך בחברת טוארג קונסלטינג לימיטד. החל משעה 12:07 ועד לשעה 13:27, טרם הדיווח המיידי, הורה עופר אייזנברג על ביצוע 59 הוראות שונות למכירת מניות בהיקף כספי של כ-16 מיליון שקל על ידי חברת טוארג, אשר כולן נענו.

בין השעות 12:00-13:00, דהיינו כשעה לפני פרסום הדיווח, התבצעה רוב פעילות המכירות במניה על ידי חברת טוארג, ופעילות זו היוותה כ-30% מהיקף המכירות במניית בנק הפועלים. הרווח שנוצר בחשבון טוארג באותו יום הסתכם בכ-337 אלף שקל. עוד עולה כי מדובר בעסקת שורט, כך שבעצם טוארג מכרה מניות אשר לא היו ברשותה טרם פרסום הדיווח המיידי, כאשר את המניות אותן התחייבה למכור רכשה רק לאחר פרסום הדיווח המיידי.

אייזנברג חשוד כי מייד לאחר שקיבל את המידע מברונשטיין, הוא חלק אותו גם עם קרובת משפחתו, בת שבע שבח, ששימשה אז כמנהלת השקעות בחברת פסגות. החשד הוא כי שבח ניצלה את המידע לביצוע מכירות של מניית בנק הפועלים בהיקף של מיליוני שקלים ובסוף אותו היום נוצר בחשבונות בהם פעלה רווח של כ-74 אלף שקל.