רשויות אכיפת החוק מפלות בין יהודים לערבים בכל הקשור לעבריינות אידיאולוגית כך קבע שופט בית משפט לנוער בנצרת, יובל שדמי, בגזר דין שניתן היום (רביעי).
השופט שדמי דן במשפטו של נער בן 17 שהודה במסגרת הסדר טיעון בעבירה של סיכון חיי אנשים במזיד בנתיב תחבורה. הנער ושניים מחבריו, כולם ערבים ישראלים, יידו אבנים על ניידת משטרה סמוך ליישוב ציפורי בגליל במחאה על מבצע עופרת יצוקה, שהחל באותו יום.
הפרקליטות ביקשה לגזור על הנער עונש מאסר בפועל. מנגד, סניגורו של הנער טען שיש להימנע מהרשעתו ומעונש מאסר משיקולים של "הגנה מן הצדק". זאת, מכיוון שלטענתו המדינה נוקטת מדיניות של "אכיפה בררנית", שמהותה אפליה במדיניות האכיפה הפלילית כלפי קטינים ערבים, בהשוואה לקטינים יהודים, בעבירות "אידיאולוגיות" שעניינן תקיפת אנשי כוחות הביטחון.
השופט שדמי קיבל את טענת ההגנה. "טענת המדינה באשר לשפיטה אינדיבידואלית בכל מקרה ומקרה בפני עצמו, בהתעלם מהתמונה הכוללת עליה מצביע הסניגור, שבתה את ליבי לרגע, ותחילה נטיתי לאמץ אותה, בבחינת 'אני את נפשי הצלתי', אך ככל שהגיתי בכך, הגעתי למסקנה שאם כך אנהג אעשה שקר בנפשי", כתב בהחלטתו.
השופט קבע שהמדינה פועלת ב"שני מסלולי אכיפה מקבילים ושונים מהותית", ביחס לעבירות אידיאולוגיות של קטינים. הוא ציין שמרבית ההליכים הפליליים שננקטו כנגד נערים שתקפו את אנשי כוחות הביטחון במהלך ההתנתקות או בעת פינוי עמונה, וכן בהפגנות של העדה החרדית, לא הסתיימו במתן גזר דין.
עוצמים עיניים ומרשים למצב זה להתקיים
מנגד ציין השופט שהפרקליטות "מבקשת ככלל מאסר בפועל לקטינים ערבים, בעבירות אידיאולוגיות של תקיפת אנשי כוחות הביטחון, ובמסלול זה לא מעוכבים ההליכים, לא מוקפאים כתבי אישום ולא ניתנות חנינות, והקטינים ברובם מורשעים ונדונים למאסר בפועל".
"סבורני כי אין להשלים עוד עם המשך קיומה של אפליה מגזרית שכזו, שבה משתלבים פסקי הדין של בתי המשפט כחוליות בשרשרת", הבהיר השופט שדמי. "המדינה אינה רשאית, בה בעת, לעתור לבית המשפט, ולבקשו לנקוט באמצעי אכיפה חמורים בהרבה, לקטינים אחרים, הנמנים על מגזר מסויים בציבוריות הישראלית. עתירה שכזו אני דוחה מכל וכל. אם סבורה המדינה, שעבירות 'אידיאולוגיות' מצדיקות אכיפה סלחנית ביחס לקטינים, כך ייעשה ביחס לכל הקטינים, בלא הבדל לאום או דת".
השופט כתב שאם היה נחקק חוק שמבדיל בין קטינים יהודים לערבים "סבורני שכל בית משפט היה מכריז על בטלות החוק. ואולם כיום, כאשר הדברים אינם כתובים עלי ספר, אנו עוצמים עיניים, ומרשים למצב דברים בלתי נסבל ובלתי מתקבל על הדעת זה, להתקיים הלכה למעשה".
בשל האפליה הזאת החליט שלא להטיל על הנער עונש מאסר בפועל. "לולא קיבלתי את טענת ההגנה מן הצדק, ראוי היה לגזור לנאשם מאסר בפועל ממשי למשך חודשים רבים, על מנת להרתיע אותו ואת הרבים, מלחזור על מעשים דומים, שהינם חמורים ופסולים בתכלית, ונזקם לחברה רב עד מאוד", הבהיר.
הוא הוסיף ש"מטרידה אותי המחשבה, שפסק הדין כאן ,יפגע באפקטיביות של המשפט הפלילי ביחס לעבירות חמורות אלה, ויעודד קטינים לשוב ולעבור עבירות דומות. אך מחרידה אותי המחשבה, שפסק הדין ישתלב כחוליה נוספת בשרשרת הנמשכת של אכיפה בררנית שיטתית, המונהגת על ידי המדינה, ואשר הגיע הזמן להפסיקה". לבסוף גזר על הנער 200 שעות עבודות למען הזולת.
ארגון עדאלה הגיב לפסיקה. לטענת הארגון, "אין ספק שמערכת אכיפת החוק ומתן החנינה במדינה נגועה באפליה מושרשת כנגד האזרחים הערבים". הארגון מדגיש כי "פסק הדין מהיום מחזק את הצורך באימוץ המלצות ועדת גולדסטון לקיים חקירה רצינית ויסודית בעניין מדיניות אכיפת החוק הבררנית במדינה".