"אין לצפות מחיילי צה"ל כי יחזירו לארון את הציוד המוצא ממנו בעת חיפוש או כי יסדרו את הבית בטרם עזיבתם אותו" כך קבעה אתמול (שני) שופטת בית משפט השלום בירושלים, מלכה אביב, שדנה בתביעה שהגישו בני משפחה פלסטינית נגד צה"ל.
השופטת אביב דנה בתביעה שהגישו בני משפחת אבו סנינה מחברון, לאחר שבשנת 2001 השתלטו חיילים על הבתים בהם מתגוררת המשפחה למשך 10 ימים. לטענתם לבניינים נגרם נזק, ובנוסף נגנבו מהם כספים וחפצי ערך. בצה"ל דחו את הטענות בדבר הגניבה, והסבירו שהנזקים שנגרמו למבנים היו הכרחיים ונבעו מהחיפוש יסודי שנערך בבית לשם איתור אמצעי לחימה, וכן מביצור הבית כדי להפכו למוצב המגן על החיילים שלשם כך השתמשו ברהיטי הבית.
"אין מחלוקת כי בעת שחיילי צה"ל שהו בבתי התובעים הם עשו שימוש בחפצים של התובעים וכתוצאה מכך נגרמו הנזקים", קבעה השופטת בפסק הדין, אולם הוסיפה כי התרשמותה מתמונות שצולמו בבתים היא שמדובר ב"מהפכה ולא דווקא נזק". "אין לי ספק כי מדובר בחוסר נוחות ועוגמת נפש גבוהים כל אלה הם רע הכרחי המלווה את הפעילות הצבאית", כתבה השופטת.
השופטת אביב הבהירה שהצבא נהנה מהגנה חוקית מכיוון שמדובר בפעולה מלחמתית. "המונח 'מלחמה' שינה את תוכנו במהלך העשור או עשרים השנים האחרונות", הסבירה השופטת. "בעוד שבעבר הייתה מילה זו שמורה להתנגשות בין צבאות, כאשר כל אחד מן הצבאות בא בשם מדינה מוכרת ומוגדרת, כיום דומני כי איש לא יכחיש כי המלחמה בטרור היא מלחמה לכל דבר ועניין. איש לא יטיל ספק כיום כי הטרור הוא איום בטחוני ממדרגה ראשונה, לא רק על בטחונה של המדינה ואזרחיה אלא על שלום העולם כולו".
בנוסף דחתה השופטת את הטענה שחיילי צה"ל גנבו כסף ותכשיטים מהבתים, והפנתה אצבע מאשימה לעבר הרשות הפלסטינית ובני משפחת אבו סנינה. "תביעה זו אין לה כל בסיס והיא אינה אלא תוצאה של התארגנות של בני משפחה זו לשם מטרה משותפת - לקבל מן המדינה כספים שאינם מגיעים להם ולהתעשר על חשבון הציבור", קבעה אביב. "מגיע להם כי יוטלו עליהם הוצאות לדוגמא, שיהיה בהן גם אלמנט של הרתעה מהגשת תביעות סרק שכאלה". לכן חייבה השופטת את כל אחד מהתובעים לשלם 5,000 שקל הוצאות.
סוף פסק הדין הוקדש לביקורת על "גוף הקרוי 'המוקד להגנת הפרט'", ארגון זכויות אדם המעניק סיוע משפטי לפלסטינים. "איני יודעת מה חלקו של גוף זה בגיבושה של תביעה זו ובבניית גירסאות התובעים. אינני יודעת גם מה מעמדו ותפקידו של גוף זה בהליכים שבפניי. אולם ברור לי כי ראוי היה לו, לגוף זה, שיבחן טוב יותר את הפניות אליו, כדי שלא ימצא את עצמו במצבים מביכים כגון זה, וכדי שלא יהווה גורם המעודד תביעות סרק וניסיונות מרמה", כתבה.
במוקד להגנת הפרט דחו את טענותיה של השופטת אביב. "השופטת מגלה הבנה מפליגה למעשי החיילים, עד כדי קביעה שאין לצפות מהם לסדר את הבית שתפסו לאחר שהפכו את תכולתו וגרמו נזק, אך מחמירה עם התובעים בקביעתה כי אי הצלחתם להוכיח כי נגנב מהם כסף היא לא פחות מ'ניסיון להתעשר על חשבון המדינה'", אמרו בארגון בתגובה.
הם הוסיפו ש"השופטת גם מצאה לנכון להטיח ביקורת בארגון, אף על פי שלפי הודעתה אינה יודעת מה מעמדו ותפקידו. בכך הצטרפה להתקפות המתגברות בחודשים האחרונים מצד רשויות המדינה נגד ארגוני זכויות האדם ופעילותם. מן הראוי היה שכבוד השופטת תערוך הכרה עם ארגון המוקד לפני שהיא משתלחת בו.
"מניסיון של יותר מ-20 שנה בטיפול בעשרות אלפי פניות של פלסטינים שנפגעו מפעילות כוחות הבטחון בשטחים, המוקד מודע היטב לכך שאחוז משמעותי של תביעות נזיקין נדחה בבית המשפט, אך מכאן ועד לקביעה שתביעות אלו נעשים במרמה המרחק הוא רב. המוקד מקפיד לסנן, לבדוק ולאמת את הפניות בהן הוא מטפל", נמסר מהמוקד להגנת הפרט.