מי מטפל בקציני בריאות הנפש?

בארה"ב עסוקים בטבח שאירע במרפאת בסיס "פורט הוד" שבאוסטין, טקסס, בסוף השבוע החולף. בעיקר עולה השאלה מדוע דווקא קצין בריאות הנפש (קב"ן) מייג'ור נידאל מאליק חסן, שאמור להיות אדם השולט במעשיו, ירה למוות ב–13 חיילים ופצע עשרות נוספים? שאלה זו מעלה לדיון את הדילמה מי מפקח ומטפל בקציני בריאות הנפש הצבאיים והאם יש בפועל גורם צבאי מקצועי מוסמך שדואג לפקח ולהדריך את הקב"נים הצבאיים.

כמי ששירת בצה"ל בתפקיד קצין בריאות נפש אני יודע שההיררכיה הצבאית בנויה על בקרה וזו יוצרת הדרכה ופיקוח. התנהגותו של הקב"ן האמריקאי נראית לי כהתקף פסיכוטי יוצא דופן ולכן איני חושב, מעבר לצער שבטבח הנורא, שהתנהגותו נתונה לניתוח מעמיק.

בצה"ל, כל קב"ן מקבל הדרכה שוטפת מראש המדור או ראש המחלקה אליה הוא שייך בישיבות צוות או בישיבות של אחד מול אחד פעם בשבועיים עד שלושה. בפגישות אלה נידונה ההשפעה של הטיפול בבעיות החיילים על המטפל ובעיקר עם קיימת עוגמת נפש ותחושת מועקה אצל הקב"ן. מטפל צבאי זוטר בתחילת דרכו זוכה גם למעקב שבועי צמוד מצד מטפל בכיר שיכול לספק הדרכה ועצה באופן שוטף ולעיתים אף יום יומי.

העיקרון המנחה בצה"ל, סביר שגם בצבא ארה"ב, הוא – אל תתמודד לבדך עם הבעיות כי גם המטפל צריך חוף מבטחים שיסייע לו לגבש דעה ולהקל על מצוקות ובעיות בשל היותו מטפל קשוב. לצורך זה קיימים בצה"ל ימי עיון והדרכה רבים, כמו גם שיחות עם פסיכיאטרים ופסיכולוגים בעלי ניסיון מהתחום האזרחי, אשר מעבירים ידע מעשי לקב"נים הצבאיים. הידע המעשי, בצרוף תיאוריות ומחקרים אקדמיים מעודכנים תורמים ליכולת של הקב"נים להתמודד עם בעיות שעולות במהלך טיפולים בחיילים רבים.

הבעיות שקב"ן צבאי מתמודד איתן נוגעות למעגל רחב של נושאים. החל מתחום תנאי השירות, עבור בבעיות נפשיות המתעוררת בשל השירות הצבאי וכלה בהלם-קרב ורתיעה מזוועות פציעה ודם. קב"ן צבאי לא הגיע לתפקידו על גבי פס הייצור האקדמי אלה לאחר התנסות מעשית בקרב ציבור ותוך כדי פסיכותרפיה מול קהל מטופלים רחב. הקב"ן מטבעו חייב להיות רגיש לשידורים שהוא קולט מהחיילים, שכן לעיתים מסתתרת מועקה שעלולה לגרום להתאבדות או לאירוע קשה אחר. דבר הדורש מהקב"ן מיומנות בקליטת "השידורים" שעלולים לבטא מצוקה בהווה או בעתיד. חיילים רבים ביחידות קרביות מהססים לגלות בעיות וקשיים ולכן הקב"ן נדרש לערנות יתרה.

במקרה האמריקאי, הדיווחים השונים עוררו שאלות לא פשוטות: האם הקב"ן המוסלמי שצעק "אללה אכבר" וטבח בחייליו-מטופליו היה שפוי או בעצם היה מחבל מטעם ארגון מוסלמי קיצוני. שאלות אלו אינן נוגעות, בשלב זה לפחות, בשאלה החשובה באמת - האם מישהו בדק את הקב"ן והיה מודע למצבו הנפשי הקשה. ראוי לציין שאם מדובר בהתקף פסיכוטי, כפי שמתקבל ברושם ראשוני, קשה להניח שהתקף כזה היה מתגלה בבקרה מוקדמת אם כי סביר שניתן היה לאתר התנהגות או התבטאות מוזרה.

נחזור אלינו, בצה"ל הקב"ן יכול להגיע לעבודתו במצב רוח רע אך כל תפקידו מתמקד בהערכת החייל עימו הוא משוחח מבלי אפשרות להכניס לשיחה אלמנטים שאינם קשורים לטיפול הפסיכולוגי כמו דעות פוליטיות או ביקורת אחרת יוצאת דופן. במשך שנים רבות כללי הפעילות בצה"ל ברורים, ולכן גם אם הקב"ן שרוי במצב רוח רע עדיין הכללים מחייבים אותו לדווח בצורה עניינית על התרשמותו מבלי להכניס לדיווח פרטים מיותרים. לכאורה כללים כאלה חלים גם על הקב"ן האמריקאי, ואולם הפעם התקף פסיכוטי גדע כל אפשרות לניתוח רציני של המתרחש, לפחות בשלב זה.

ד"ר עמי שקד, סגן דיקאן בית הספר לפסיכולוגיה במרכז ללימודים אקדמיים, קב"ן במיל.