פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      זה לא תרגיל: אבו מאזן באמת נשבר

      החודשים האחרונים היו סיוט מתמשך עבור יו"ר הרשות: חמאס הפך אותו למנהיג לא לגיטימי, וארה"ב נכנעה לישראל בסוגיית ההתנחלויות. למרות זאת, מוקדם לנבא אם הוא יממש את איומו ויפרוש

      מי שמכיר היטב את יו"ר הרשות אבו מאזן יעיד שהודעתו כי לא יתמודד בבחירות הבאות ברשות הפלסטינית היתה כנה ואמיתית. השנים האחרונות היו קשות מאד עבור אבו מאזן. כמנהיג מתון, שהביע לא פעם ביקורת פומבית על המדיניות של יאסר ערפאת, הוא האמין שהוא יצליח לגבש עם אולמרט הסכם שלום תוך שנה-שנתיים. אולם חיבוקים עם אולמרט לחוד, ומציאות לחוד: ישראל לא הפסיקה לרגע לבנות בהתנחלויות, חמאס לא הפסיק לתקוע מקלות בגלגלים, בוש לא נקף אצבע למענו, אך הוא נשך את השפתיים והמשיך. רק כעת הוא נשבר ואמר: "איני יכול עוד".

      דבריו של אבו מאזן במסיבת העיתונאים ביום חמישי בערב נאמרו מדם ליבו. הוא באמת אינו יכול עוד. החודשים האחרונים היו סיוט מתמשך עבורו: חמאס התייחס אליו כאל מנהיג בלתי לגיטימי מחד גיסא, ונתניהו המשיך לבנות בהתנחלויות ולא הראה נכונות אמיתית למגעים מדיניים מאידך גיסא. יחד עם זאת, הקש ששבר את גב הגמל היה בלי ספק דבריה של מזכירת המדינה קלינטון לפיהם ישראל אינה צריכה להקפיא את הבנייה בשטחים לפני חידוש המשא ומתן. מקורביו של אבו מאזן אמרו שהוא פשוט "נדהם" מהדברים וכמעט נפל מהכיסא כששמע אותם.

      כמי שתיעב את מדיניותו של הנשיא לשעבר ג'ורג' בוש, אבו מאזן ראה בנשיא הנוכחי ברק אובמה כמי שנושא בחובו תקווה חדשה, התחלה חדשה, שפה חדשה. דבריו של אובמה בקהיר נגד ההתנחלויות ובעד התנעה אינטנסיבית של תהליך השלום ביטאו שינוי במדיניות כלפי הפלסטינים. על כן, שינוי המדיניות האמריקאית, שהתבטא, בין השאר, בהחלפת הביטוי "הקפאת הבנייה בהתנחלויות" ל-"ריסון הבנייה בהתנחלויות" ובדבריה של קלינטון, היו סטירת לחי לאבו מאזן. "הזעם שלו על ארצות הברית הוא אדיר", מעידים בימים אלו מקורביו.

      ברגותי שומר אמונים לאבו מאזן

      עדיין מוקדם לנבא האם איומו של אבו מאזן יתממש. בינתיים קשה לראות מצב שבו הרשות הפלסטינית תקיים בחירות בגדה המערבית בלבד ללא רצועת עזה שבה שולט חמאס ומאיים להעניש את מי שישתתף באותן בחירות. אבו מאזן יודע שבחירות כאלה לא ייתפסו כלגיטימיות ברשות הפלסטינית ובעולם הערבי. אחת האפשרויות היא שפתח וחמאס בסופו של דבר יחתמו על הסכם פיוס והבחירות יידחו לחודש יוני 2010. אפשרות נוספת שהבחירות יידחו ויידחו ובינתיים אבו מאזן יחזיק בתפקידו. וכן, קיימת גם אפשרות שהאיום ימומש וזהו סוף עידן אבו מאזן.

      ניתן לשער שאבו מאזן מקווה שהודעתו תשפיע על ארצות הברית, שבתגובה תכפה על ישראל להקפיא את הבנייה בהתנחלויות ולחדש את המגעים מהנקודה שבה הופסקו. דבריו, ניתן להניח, מטרידים את אובמה וקלינטון שיודעים שכרגע אין בנמצא מנהיג אחר היכול לרשת אותו. כלומר, ישנו מרוואן ברגותי הזוכה לתמיכה אדירה ברחוב הפלסטיני, אבל הוא עדיין נמצא בכלא הישראלי.

      קרבות הירושה, אגב, טרם התחילו. אולי משום שבפתח מעריכים שאבו מאזן יחזור בו וימשיך בתפקידו. ברגותי לעת עתה שומר אמונים לאבו מאזן ומבהיר למקורביו כי כל עוד ה"ראיס" בתפקיד, הוא לא מתמודד לתפקיד. ומה אם האיום של אבו מאזן ימומש ותהינה בחירות פנימיות? זה כבר סיפור אחר.