להתחבא מתחת למעיל

בקרב אנשים שמתעללים בבעלי חיים רווחת התופעה להדחיק את מעשיהם, פשוטו כמשמעו – לטעון שבעלי החיים שאצלם לא סובלים בכלל, ושפעולות אלימות שנעשות בהם (כגון כליאה, צריבת מספר בעור, ואפילו חיתוך הגרון) בעצם לא גורמות להם שום נזק, גופני או נפשי. לפעמים, אפילו עולות טענות שלא יכול להיגרם לבעלי חיים נזק, מכיוון שאין להם יכולת להרגיש. כיום, המגמה הזו הולכת ופוחתת עם התגברות פעילות התנועה למען בעלי חיים – ואת התוצאות מתחילים לראות בשטח.

בשבועות האחרונים, ארגון חקלא?י הפרוות בדנמרק נמצא במאבק עם רשות הטלוויזיה המקומית TV2, בנושא החרמת סרטון המתעד את הנעשה בחוות פרווה, ומתעד את תנאי החיים של בעלי החיים. הארגון טוען שהסרטון הופק באמצעים לא חוקיים שכללו פריצה אל תוך החווה. האם פרטיות של ארגון חשובה עד כדי כך, שמותר לו להסתיר על עצמו עובדות מפני הצרכנים שהם מבקשים שיממנו אותם? תלוי את מי שואלים.

אדם מהתעשייה, כמובן, יחשוב שהזכות שלו לעשות לבעלי החיים כרצונו היא מעל הכול, גם אם הוא יודע שמרבית הציבור לא יסכים איתו בעניין זה (אחרת לא הייתה שום בעיה עם פרסום הכתבה). אך המוצרים המוגמרים משווקים כשלמראית עין אין שום קשר ביניהם לבין בעלי החיים שהיו בעבר. נדרש מאיתנו מאמץ לקשר בין מוצר כגון מעיל, לבין "חומר הגלם" שהוא היה בעבר – וכמובן, אם המעיל הזה היה בעבר בעל חיים, יצרני הפרוות עושים כול מאמץ להסתיר כל קשר. אבל האם מי שרוצה לקנות מעיל לא צריך לדעת מה עבר עליו קודם לכן? האם הוא לא צריך לדעת שבשביל מעילי פרווה סובלים ונרצחים בעלי חיים רבים, שבקנייה שלהם קיימת תמיכה ישירה בהמשך ההתעללות, ושהוא יכול פשוט לקנות מעיל מחומר צמחי או סינטטי, שלא גורם לכל כך הרבה סבל? אם תשאלו את ארגון חקלאי הפרוות, נראה כי התשובה היא לא.

התפיסה על פיה החיים הם מעל לכל עומדת בבסיס הרעיון של זכויות הפרט. לבעלי החיים המנוצלים בתעשיות חשוב לחיות יותר מאשר לבני אדם חשוב לכסות את גופם בבגדים שנחשבים "אופנתיים" יותר. כמו שאין לאדם זכות לעסוק במקצוע שפוגע בבני אדם (כגון סרסור או שודד), כך הוא לא צריך לעסוק בפגיעה בבעלי חיים אחרים (כגון שוחט או בורסקאי). פריצה לחוות מינקים אולי נחשבת לא חוקית, אבל אם יש בה כדי לחשוף את ההתעללות שמאחורי התעשייה או לשחרר בעלי חיים שסובלים שם על לא עוול בכפם – היא מוצדקת לפחות על פי בעלי החיים, שהם, כאמור, הצד בעל האינטרס החשוב ביותר – ולפיכך, גם על פי השכל הישר.

לעובדה שמדובר במשק פרווה יכול להיות משקל משמעותי. תעשיית הפרווה היא אחת מהתעשיות שמנצלות בעלי חיים, אשר נתפסות בקונצנזוס כלא מוסריות בעליל. הנזק לתדמית של התעשייה הולך ומתעצם משנה לשנה, המאבקים נגד התעשייה זוכים לתמיכה גם מצד אנשים שלוקחים חלק בפגיעות קשות וחמורות באותה מידה בבעלי חיים, ובישראל אפילו עלתה השנה הצעת חוק ראשונה מסוגה בעולם, לפיה הסחר בפרוות ייאסר כליל בארץ.

כל אלה מצביעים על מגמה שעשויה להוביל לאיסור על תעשיית הפרווה לחלוטין, לפחות במדינות מסוימות, בהן הצעות חוק כדוגמת זו שעלתה בישראל יצליחו לעבור ולקבל תוקף חוקי – וזה, כמובן, מה שיצרני הפרוות מפחדים ממנו יותר מכול. ובצדק. הם לא יוכלו לטעון שהם לא ידעו שהם עוסקים במקצוע לא מוסרי, שאולי אף עומד לצאת מחוץ לחוק, והעובדה שהם מנסים כבר עכשיו להסתיר את מעשיהם מוכיחה זאת.

אמנם ישנה צנזורה על האמת, אך תמיד ניתן להיעזר גם באינטרנט – בכדי שכולנו נוכל להיווכח מה תעשיות הפרווה מסתירות מאיתנו, ולמה חשוב לצאת ולפעול נגדן.