"אנשים מתלוננים בפניי שבגלל הריבית הנמוכה אין להם היכן לחסוך - זו בדיוק המטרה", כך אמר הערב נגיד בנק ישראל, סטנלי פישר, במפגש מנהלים ואנשי עסקים בכירים של המועדון העסקי חיפה והצפון. לדבריו, "...". להלן עיקרי הדברים שנשא פישר בכנס:
"בשנה האחרונה עבר המשק משבר, שהוא תוצאה של משבר עולמי הקשה שהעולם ידע מאז המשבר הגדול במאה הקודמת. אצלנו שיעור האבטלה עלה אך בפחות מאשר במשקים גדולים כמו ארה"ב. הפגיעה בישראל היתה יחסית קטנה. התחושה היא שכרגע אנו מתחילים לצאת מהמשבר הזה אנחנו והעולם. מהמפגשים הדו חודשיים שאני מקיים עם נגידים ב-bis, הרושם הוא של התאוששות, אולם, בשיחות אתם עדיין יש הסתייגות הנובעת מאי ודאות מסוימת לגבי העתיד".
"המצב אצלנו טוב יותר ביחס למצב בעולם. אצלנו במשק, שום בנק לא נפל, האבטלה עלתה פחות ממה שציפינו והצמיחה חזרה מהר משצפינו. מדוע אנו נפגענו פחות? במיתון הקודם שר האוצר וראש הממשלה דאז, הובילו את המשק ליציאת המשק מהמשבר. כלומר, ראש הממשלה ושר האוצר היו חיוניים מאוד למשק. אולם, באוגוסט 2005 התפטר שר האוצר. התגובה המיידית של השווקים היתה ירידות חדות. אולם, ביום שלמחרת השווקים תיקנו. כך קרה גם עם מחלתו של ראש הממשלה אריאל שרון, כך היה גם עם עליית החמאס וכך היה גם באירועים אחרים. למעשה ניתן ללמוד כי המשק הישראלי מתפקד היטב ויודע להתמודד עם משברים.
"היום יש לנו עודף בחשבון השוטף, אין לנו אינפלציה. ב-2007 התקציב היה כמעט מאוזן. יש לנו מערכת בנקאית חזקה. החובות של משקי הבית בישראל נמוכים ביחס למה שקיים בעולם. אלו רק חלק מהדוגמאות לחוסנו של המשק הישראלי שתרמו להתמודדות המשק עם המשבר".
בהמשך דבריו מנה פישר את הפעולות שביצע בנק ישראל בראשותו, שסייעו לדבריו למתן את ההשפעה של המשבר העולמי על המשק הישראלי. בין אלה: הפחתת הריבית, פעילות בשוק מט"ח ורכישות אג"ח ממשלתיות.
"הפחתנו את הריבית בחדות. שמעתי תלונות על הריבית הנמוכה מפי גורמים שונים שטענו בפניי כי אין להם היכן לחסוך את הכסף. אך זו בדיוק המטרה של המדיניות המוניטרית המרחיבה.
"בתחילת 2008 התחזק השקל בצורה חדה ודווקא מסיבות חיוביות. האמון של הישראלים בשווקי חו"ל פחת, ולכן הם מצאו בשקל אלטרנטיבה טובה ובטוחה יותר. החזרת הכספים לארץ חיזקה את השקל. אנו בבנק ישראל לקחנו בחשבון כי בתקופת מיתון, שקל חזק יקשה על ההתמודדות מולו. לפיכך, חשבנו שזו הזדמנות טובה להתחיל בתוכנית ישנה שלנו, להגדיל את יתרות המט"ח. התחלנו ברכישות של 25 מיליון דולר ליום, ובהמשך הגדלנו לרכישות יומיות של 100 מיליון דולר ליום".
בנוגע לפעילות בנק ישראל בשוק מט"ח הסביר הנגיד כי בבנק ישראל מסתכלים לא רק על שער הדולר. לדבריו, "אנו מסתכלים על שער החליפין האפקטיבי המורכב משערי החליפין של מטבעות שונים בעולם המשוקללים בהתאם להיקפי הסחר של ישראל במטבעות אלה". בנוןסף לאלה, ציין הנגיד כי הבנק גם ביצע פעילות בשוק האג"ח, והגביר את הנזילות במערכת הפיננסית.
ב-2010 נגיע לצמיחה של 2.5%
"לגבי המצב כיום, באמצע נובמבר נקבל נתונים על פעילות המשק ברביע השלישי. לפי האומדנים של בנק ישראל, נתונים אלה יצביעו על צמיחה חיובית. התחזית של בנק ישראל לשנה זאת היא 0%. התחזית לשנה הבאה היא לצמיחה של 2.5%. חלק מהחזאים צופים צמיחה גבוהה מ-3%. נכון ששיעור האבטלה במשק הישראלי גבוה, אך ביחס למדינות אחרות מצבנו טוב יחסית.
"ביחס לאינפלציה, נכון לחודש האחרון האינפלציה בהסתכלות ל-12 חודשים אחרונים בתוך היעד. בחודש הבא ייתכן ונצא. אך צריך לזכור שפעילות הממשלה ביחס למיסוי והיטלים הוסיפה לאינפלציה, קצת מעל אחוז. כך שבניכוי השפעה זאת אנו בתוך היעד.
"בנוגע למצב התקציב, הממשלה צפויה לסיים את השנה בגירעון של פחות מ-6%. הפעילות של מדינות במשבר הגדילה את יחס החוב תוצר שלהם. כך, יחס החוב תוצר בישראל יהיה נמוך ביחס למדינות אחרות.
"בנוגע לנדל"ן, כשאומרים לנו שיש בועה במחירי הדיור, אני אומר זו לא בועה. הריבית הנמוכה מוזילה משכנתאות ומעודדת אלטרנטיבות השקעה כדוגמת רכישת בתים. זוהי לא בועה שכן המחירים מתואמים עם תנאי היסוד במשק. אך אנחנו עוקבים אחר ההתפתחויות".
צפון הארץ יוביל את הצמיחה
"ביחס לצפון, מנתונים שלנו עולה כי שליש מהתוצר של המשק מיוצר בצפון. לצפון יש חלק חשוב מאוד בפעילות הכלכלית של המשק. ראינו בתקופת מלחמת לבנון השנייה כיצד נפגע התוצר בתקופה זאת. שיעור האבטלה בצפון הוא גבוה משיעור האבטלה הארצי ועומד על 9.3%. אחד הגורמים למצב האבטלה בצפון הוא השיעור הנמוך של ההשתתפות בכח העבודה בצפון המדינה.
"במרכז, שיעור ההשתתפות הוא 63% מהאוכלוסייה בין הגילאים 15-64. בצפון שיעור ההשתתפות נמוך ב-10%. ההפרש נובע בעיקר משיעור ההשתתפות של האוכלוסייה הערבית באזור זה ובעיקר הנשים הערביות. בשנתיים האחרונות רואים קצת שיפור בהשתתפות בתעסוקה של ערבים. ככל הנראה, גורם כלכלי הוביל לשינוי - הקיצוצים שנעשו בקצבאות שעודדו אוכלוסיות שונות לצאת לעבודה.
"ראש הממשלה מאמין שתשתיות ישפרו את מצב הפעילות באזור זה. אני מאמין שממשלה זאת תשקיע יותר מקודמותיה בתשתיות. אין ספק כי הדבר יסייע להתפתחות באזור. הממשלה צריכה לעשות את החלק הנדרש מהממשלה תשתיות, ביטחון, מוצרים ציבוריים ואני מאמין שהיא תעשה. אך ברור שזה לבד לא מספיק. נדרש המשך היזמות והחדשנות של האנשים הנמצאים באולם זה. רוח גבית למאמץ שלכם תהיה מהתאוששות המשק העולמי".
בסוף דבריו נשאל הנגיד מספר שאלות מהקהל והשיב:
האם אין סיכון בכך שבנק ישראל מחזיק את הרזרבות שלו בדולרים?
"אנו מחלקים את הרזרבות שלנו בין מטבעות שונים לא רק דולר. אנו מנהלים את היתרות באופן מאוד שמרני. לפי החוק מותר לנו לרכוש רק אג"ח ממשלתיות או של בנקים טובים. מנהלי היתרות בבנק ישראל הם מקצוענים מהשורה הראשונה ולמעשה במשבר האחרון לא הפסדנו כסף".
איך בנק ישראל מתייחס לפער העצום הקיים בין הריבית למשקיע לריבית על ההלוואות?
"ישנם שיעורי ריבית שונים וצריך להסתכל על כולם. למשל, על משכנתאות הריביות דווקא נמוכות (פריים). חברות טובות וכאלה שניתן לסמוך עליהן מבחינת יכולת ההחזר, משלמות ריביות נמוכות יחסית. בתחילת ההפחתות לחצנו על הבנקים להפחית את הריביות וזה אכן קרה אך כנראה לא מספיק".
שומעים תחזיות על גל שני של המשבר.
"ישנן תחזיות שונות לכלכלה בעתיד. יש המדברים על האות v או שורש וכאלה שמדברים על w. אני מעריך שבהסתברות גבוהה לא יהיה גל שני אך עדיין מדובר בהסתברות".
אחד מראשי הממשלה אמר בעבר כי אם בישראל יש בצורת אז זה פחות נורא מאשר אם בארה"ב יש בצורת. מה דעתך על המצב כיום, האם צריך לדאוג?
"ההשפעה של ארה"ב על ישראל קיימת, אך במידה פחותה מבעבר. השאלה המרכזית בהקשר זה היא איך ארה"ב תצא מהמדיניות המרחיבה שלה ומה יהיו ההשפעות של מהלך היציאה על התנהגות השחקנים במשק. אם הם יעשו את זה בזהירות אז לא צפויות בעיות מיוחדות משם".
האם אתה מתכוון להיענות לבקשה להישאר עוד שנתיים?
"העניין של עוד שנתיים בא מדנה וייס, מנחת התוכנית 'פגוש את העיתונות'. הממשלה לא יכולה להציע קדנציה של שנתיים. יש עוד 6 חודשים (פחות 4 ימים)".
הריבית בעולם צפויה להישאר נמוכה גם בחודשים הקרובים. האם גם בנק ישראל יחזיק ריבית נמוכה בהתאם?
"אנו נפעל בהתאם להתפתחויות המתאימות למשק הישראלי. בעבר ניסינו לשלוח רמזים על ההחלטות העתידיות אך בגלל השינויים התכופים יחסית במשק, בכל המקרים הללו ראינו שהמציאות כבר שונה מזו שהיתה ביום שבו שלחנו את הרמז".