מזוז יוצא למלחמה במקבלי השוחד הישראלים

היועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז פירסם היום הנחיות חדשות ליישום חוק מתן שוחד בחו"ל שנקבע ביולי 2008. לפי ההנחיות החדשות, המשטרה תבדוק, ראשית דבר, את החשד הראשוני לשוחד. חשד כזה יכול לנבוע מתלונה, פרסום עיתונאי או פנייה של מדינה זרה. לאחר מכן יוחלט אם לפתוח בחקירה. מזוז מדגיש כי "אין לשקול שיקולים הנוגעים לזהותו של האדם או התאגיד המעורב, לאינטרסים כלכליים לאומיים או שיקולים הנוגעים להשפעה פוטנציאלית על היחסים עם מדינה זרה".

אנשי עסקים ישראלים שפועלים במדינות עולם שלישי נוהגים לטעון כי לא ניתן לבצע שם עסקות משמעותיות ללא מתן שוחד לעובדי ציבור. זהו הנוהג במדינות אלה, הם אומרים. בשנה האחרונה החליטה הכנסת כי השיקול העסקי-כלכלי ניגף מפני השיקול המוסרי ומהרצון של ישראל להשתייך למדינות הנאורות. לפיכך נחקק ביולי 2008 חוק הקובע עבירה של מתן שוחד לעובד ציבור זר בנוגע לפעילות עסקית.

לדברי מזוז, יש חשיבות לשיתוף פעולה עם מדינות אחרות לצורך יישום החוק. עוד מציע היועץ לבחון במהלך החקירה המשטרתית אפשרות של חילוט כספי השוחד או את ההכנסות שהופקו עקב השוחד. זהו כלי "בעל אפקטיביות וכוח הרתעתי רב". כמו כן מבהיר היועץ כי במקרים שניתן להעמיד את התאגיד בנוסף לנושאי המשרה בו, יש לעשות כן.

גורמים במערכת הביטחון ובמשרד החוץ הונחו לסייע למשטרה ולהעביר מידע המצוי בידם. אפשר להניח שבדבריו התכוון מזוז גם לסיוע של המוסד. בכל אופן, החלטה על פתיחת חקירה או גניזת המידע תתקבל על ידי ראש אגף חקירות ומודיעין במשטרה תוך יידוע פרקליט המדינה. אם הוחלט לפתוח בחקירה, תועבר ליועץ בסיומה המלצה מנומקת בכתב בנגוע להגשה או אי הגשה של כתב אישום.

החוק החדש נולד במסגרת המאבק העולמי המתפתח נגד שחיתות. ישראל אישרה באחרונה את הצטרפותה לשתי אמנות נגד שחיתות, אחת של האו"ם והשנייה אמנת ארגון ה-OECD. מהודעת דובר משרד המשפטים עולה כי "היועץ מזוז פעל להצטרפות מדינת ישראל לאמנות אלה, מתוך גישה שהצטרפות זו מבטאת שותפות והכרה בתפיסה, העומדת בבסיס האמנות האמורות, שמחויבות והתגייסות של כל אחת מהמדינות החברות לפעילות משותפת למיגור השוחד והשחיתות, הן המפתח ליצירתו של אקלים בינלאומי נקי משחיתות".