מיד לאחר הדיווח הישראלי על תפיסת הספינה בלב ים, שידרו תחנות הטלוויזיה ואתרי האינטרנט הערבים את הידיעה מלבד תחנה אחת שהתעלמה: תחנת "אל-מנאר", הכפופה לחיזבאללה. במקום לעסוק בידיעה החדשותית החמה, בחרו בתחנה לדווח על המאמצים הבלתי-נגמרים להקים ממשלת אחדות לאומית בלבנון וכן על ביקורה של מזכירת המדינה האמריקאית הילרי קלינטון בקהיר. אף מילה על ספינת הנשק שנתפסה. מנגד, בתחנות הטלוויזיה המתנגדות לחיזבאללה, כמו "אל-ערבייה", או תחנתו של סעד חרירי "אל-מוסתקבל", התקשו להסתיר את שמחתם נוכח תפיסת הספינה.
אם יתברר באופן סופי ומוחלט כי ספינת הנשק שנתפסה הלילה על ידי חיל הים נועדה אכן לחמש את חיזבאללה, הרי שהארגון הלבנוני חטף מהלומה קשה המצטרפת למהלומות רבות שחוטף הארגון בעת האחרונה: ההליך המשפטי נגד חברי רשת חיזבאללה שתכננו פיגועים במצרים הולך וצובר תאוצה, מזל"ט צה"ל תיעד הברחת נשק של חיזבאללה במחסן שהתפוצץ באופן מסתורי לפני כשלושה שבועות באזור צור, ומעל הכל: דו"ח מזכ"ל האו"ם לפני שבועיים קבע כי הארגון הלבנוני מאיים על יציבות האזור וממשיך להפר את החלטות האו"ם.
אך אין מה לדאוג לחיזבאללה. המהלומות הללו רק פוגעות בו זמנית, בטח לא לטווח הארוך. מאז מלחמת לבנון השנייה התחזק חיזבאללה פי כמה מכפי שהיה. ראש אמ"ן, האלוף עמוס ידלין, אף אישר זאת אתמול בישיבת ועדת חוץ וביטחון בכנסת. חיזבאללה, כפי שנראה, מסרב להפוך למפלגה פוליטית ככל המפלגות בלבנון. מאמצי החימוש שלו, ביחד עם פיצוצים עלומים במחסני נשק בדרום לבנון, וקטיושות שנורות מפעם לפעם לעבר ישראל (הגם שארגונים אחרים נטלו אחריות לכך) - מרגיזים את הלבנונים שאינם יכולים לעשות דבר.
המועמד לראשות הממשלה, סעד חרירי, עמל בימים אלו על הקמת ממשלת אחדות בשיתוף חיזבאללה. בפעם האחרונה שהוא ניסה להרכיב ממשלה, הוא נכשל אולם הנשיא מישל סלימאן הטיל עליו בשנית לבצע את המשימה. חלומו של חרירי ושל אישים פוליטיים לבנונים רבים הוא להעביר החלטה על פירוק חיזבאללה מנשקו. אולם כולם יודעים: החלטה זו לא תתקבל - חיזבאללה ימשיך לצפצף על האו"ם והוא יהווה כוח משמעותי בממשלה הבאה בראשות חרירי. בכך ימשיך לעשות בלבנון כבשלו: מצד אחד להשתתף במשחק הפוליטי הלגיטימי, ומצד שני לבנות את הכוח הצבאי ולהחביא נשק מדרום לליטני. תפיסת הספינה לבטח לא תשנה את התמונה.