"ההתפתחויות ברביע השלישי של 2009 חיזקו את תמונת התפנית המהירה והחדה שהתחוללה בסביבה הכלכלית והפיננסית בישראל. ברביע האחרון של 2008 ובתחילת 2009 היינו עדים לירידות משמעותיות של היצוא והתוצר, על רקע המשבר הכלכלי העולמי, לירידות של מדד המחירים לצרכן ולצניחת שעריהן של המניות ושל חלק מאיגרות החוב הקונצרניות; כן אופיינה תקופה זו בצפי להעמקת המשבר, ובכלל זה תחזיות להרעה נוספת במצב הכלכלי. שיעור האינפלציה הצפוי ל-2009 היה מתחת ליעד, ואפילו שלילי. בסוף הרביע הראשון של השנה החל המצב להשתנות בהדרגה: התפנית החלה בהתאוששות של השווקים הפיננסיים במארס - הן עליות שערים והן חידוש של ההנפקות הפרטיות; בהמשך - ברביע השני - התאוששה הפעילות הכלכלית, ושיעור האינפלציה עלה אף מעבר לגבול העליון של היעד" - כך נכתב בדו"ח האינפלציה עבור הרבעון השלישי של 2009.
הדו"ח מוגש לממשלה, לכנסת ולציבור במסגרת הערכת התפתחותה של האינפלציה ביחס ליעד האינפלציה שקובעת הממשלה. הדו"ח הוכן בפורום המוניטרי הבכיר של בנק ישראל בראשות הנגיד, הפורום שבמסגרתו מקבל הנגיד את החלטות הריבית. תחזיות בנק ישראל הן כי שיעור האבטלה יעלה ל-8.1% (לעומת 7.6% כיום) וכי ב-2010 צפוי התוצר לצמוח ב-2.5% והאינפלציה תעמוד בשנה הקרובה סביב 2%.
המדד משקף את התפנית החדה
בבנק מציגים כמה נתונים נבחרים ממחישים את מהירותה ועוצמתה של התפנית וביניהם העלייה במדד המחירים לצרכן. התוצר המקומי הגולמי למשל ירד ברביעים האחרון של 2008 והראשון של 2009 ב-2.5 אחוזים לעומת רמתו ברביע השלישי של 2008 (במונחים שנתיים, בניכוי עונתיות). ואולם ברביע השני של השנה התחדשה הצמיחה במשק, וזאת בשיעור שנתי של אחוז אחד. אשר לצמיחתו החזויה של התוצר - בעת פרסום דוח בנק ישראל ל-2008, באפריל השנה, עמדו תחזיות הצמיחה של בנק ישראל על 1.5- אחוזים ל-2009 ואפס ל-2010; לעומת זאת, בעדכון האחרון, בספטמבר השנה, הן עמדו על אפס ל-2009 ו-2.5 אחוזים ל-2010, וזאת בחלק התחתון של טווח התחזיות שפרסמו הגופים המקצועיים השונים.
התפנית החדה ביותר הייתה בשווקים הפיננסיים: בתקופה שמאוגוסט 2008 עד סוף פברואר 2009 ירד מדד ת"א 100 ביותר משליש, ומדד תל-בונד 60 ירד ביותר מ-12 אחוזים. מאז תחילת ההתאוששות, במארס 2009, שבו מדדים אלו ועלו, ולאחרונה רמותיהם גבוהות מאלו של ערב החרפת המשבר, בספטמבר 2008.
התפנית בסביבה הכלכלית גררה, מטבע הדברים, שינויים בתחומים שונים של המדיניות הכלכלית. בתחום התקציבי - הערכות הגירעון התקציבי ל-2009 הגיעו לכ-6% מהתוצר ברביע הראשון של השנה, וזאת לאור ההערכה שצמיחה שלילית תוביל לירידה ניכרת בגביית המסים ולגידולן של הוצאות הקשורות למערכת המייצבים האוטומטיים, כגון תשלומים לדמי אבטלה. כן נערכו הרשויות לאפשרות - שלא התממשה - של תמיכה במערכת הפיננסית במקרה הצורך, בדומה לנעשה במדינות רבות אחרות. עד לסיום התקופה הנסקרת ההערכות הן כי הגירעון התקציבי יהיה נמוך מהתחזיות הקודמות, וכי המערכת הפיננסית יציבה.
גם מדיניות הריבית הותאמה לשינוי בנסיבות. עם החרפת המשבר ברביע האחרון של 2008 וברביע הראשון של 2009 נקט בנק ישראל מדיניות מוניטרית מרחיבה מאוד, והמשיך בכך ברביע השני של 2009, במהלך הרביע השלישי החל הבנק להפחית את ההרחבה המוניטרית בהדרגה; זאת באמצעות שלושה כלים: העלאת הריבית ב-0.25% ל-0.75%. שינוי מדיניות רכישת 100 מיליון דולר מדי יום והפסקת רכישת איגרות החוב הממשלתיות.