ענף החלל: פוטנציאל מכירות מעולם אחר

"זיהינו סימנים מדאיגים בתעשיית החלל שלנו, שאולי מצביעים על משבר" - כך טוענת ד"ר דפנה גץ, עמיתת מחקר בכירה במוסד שמואל נאמן מהטכניון, שחקרה את ענף החלל. גץ דיברה בכנס החלל בישראל, שנערך אתמול באוניברסיטת תל אביב.

עם זאת, לדברי גץ, ניתן לנצל את נקודות החוזק של התעשייה בהתערבות ממשלתית נכונה בשילוב האקדמיה והמגזר העסקי, "כדי לעבור לפרק המפואר הבא בתולדותיה". גץ ציינה כי בישראל 25 חברות בתחום הישיר של החלל - ובכללן כל התעשיות הביטחוניות. החברות המובילות בישראל במכירות הן התעשייה האווירית (תע"א) וגילת - שתיהן נכללות ברשימת 50 חברות החלל המובילות בעולם.

מכירות חברות החלל הישראליות מוערכות ב-800-900 מיליון דולר בשנה. מספר המועסקים בהן ישירות הוא 2,000-2,500. לדבריה, עלויות הפיתוח בתחום החלל בישראל הן כשליש מהעלויות בארה"ב, אך עלויות הייצור דומות ואינן יתרון. מספר העוסקים בתחום מצומצם וזה יוצר תלות של חברות בעובדים בודדים. "רוב התקציב לתחום מגיע ממערכת הביטחון - מה שמכתיב כיווני פיתוח ומהווה מגבלה. גם הוראות פיקוח על היצוא מגבילות את תעשיית החלל", הוסיפה.

ד"ר צבי קפלן, מנהל סוכנות החלל הישראלית, אמר כי חלק מהדרכים להגדלת תקציב החלל הישראלי מבוססות על שיתוף פעולה עם מדינות אחרות. אחד ההסכמים החדשים הוא בין ישראל לאיטליה. לדבריו, שתי המדינות ישקיעו 150 מיליון יורו בשיתוף הפעולה.

גבי סרוסי, סמנכ"ל ומנהל חטיבת מודיעין חזותי באלביט מערכות-אל אופ, אמר בכנס כי "ב-25 שנות פעילותנו בתחום החלל מכרנו 11 מצלמות בישראל ושתי מצלמות בחו"ל - לצרפת ולקוריאה. חלק מהעסקות היו בהפסד. עשינו את זה כי רצינו לשמר כוח אדם, אבל ככה לא עושים עסקים".

"בהיעדר השקעות, התשתית המפוארת שנבנתה כאן עלולה ליהפך לחברה נדל"נית", אמר סרוסי. "רוב התוכניות בתחום הן לאומיות ולא יוזמות מסחריות. שם הכסף הגדול. לכן ללא מימון ממשלתי משמעותי ורציף ומחויבות ממשלתית להסכמים בינלאומיים, לא יכולה להתקיים תעשייה שכזו".