(צילום: גדעון צנטנר, עריכת וידאו: גדי וינסטוק, קריינות: אילן שניג)
בית המשפט המחוזי בירושלים גזר אחר הצהרים (שלישי) ארבע שנות מאסר על האם מבית שמש שהורשעה בהתעללות בשישה מתוך 12 ילדיה. הפרשה שבה מואשמים האם ובעלה, זכתה לכינוי "אמא טליבן" בעקבות מנהגיה של האם החרדית, שעוטה על גופה בגדים המונעים כמעט לחלוטין את חשיפת זהותה החיצונית. חצי שנת מאסר נגזרה גם על האב שהורשע בפרשה בהתעללות ובאי דיווח על התעללות.
האם, שעל פי עדויות הילדים התעללה בהם במשך 25 שנה, הורשעה בלפחות 25 עבירות של תקיפה בנסיבות מחמירות ובשלוש עבירות של התעללות. האב הורשע בלפחות 10 עבירות של תקיפה בנסיבות מחמירות, בשלוש עבירות של התעללות ובשלוש עבירות של הפרת חובת דיווח.
"מעשי ההתעללות הקשים והממושכים, ועל אחת כמה וכמה אלה שכוונו כלפי ד', קוראים להטלת עונש מאסר ממושך. ודאי וודאי כך כלפי הנאשמת, אולם גם חומרת מחדלו של הנאשם והתעלמותו המוחלטת מן הפגיעה האכזרית והמתמשכת בילדיו, עולים כדי אטימות בלתי נתפסת", כתבה השופטת נאוה בן אור, אולם הוסיפה ש"הנאשמת סובלת מהפרעת אישיות קשה, ומעשי ההתעללות שעשתה אינם נובעים מתכנים פסיכוטיים".
"יש לגמול לרשע רע כרשעתו, אולם השאלה היא כיצד נעריך אותה רשעה, כאשר ביסודם של דברים המדובר בהפרעת אישיות קשה", הסבירה השופטת. "איני יכולה להסיר מנגד עיני את דמותו של ד'. ד' אינו יכול למחול, ואיש אינו יכול למחול במקומו. עם כל הקשיים הנובעים מאישיותה של הנאשמת, היא היתה בעלת יכולת לרסן את עצמה, ולא לנהוג בו באכזריות שנגולה במהלך המשפט".
"מדובר בבית שהתנהל תוך שגרת עונשים קשה, יומיומית וכואבת, הן מן הבחינה הפיזית והן מן הבחינה הרגשית", קבעה השופטת נאוה בן אור. "העונשים כללו טפטוף מים על הילדים כדי להעירם בבוקר, מכות בידיים ובחגורה, במקלות ובכבל חשמל. עונשים אחרים כללו גזירת שיער לבנות, כך שנוצרו בראשן קרחות חלקיות, השחתה חוזרת ונשנית של ציוד ספורט של אחד הבנים. נמנעה מן הילדים יציאה מן הבית ולעיתים נמנעה מהם כניסה אל הבית, ובשל כך הם נאלצו לבלות לילות שלמים במחסן".
"הנאשמת נהגה מנהגי אבלות ביחס לבן מ', בהיותו בן 15, ואף לא דברה איתו במשך כחצי שנה. היא נהגה תעניות דיבור ממושכות ושוחחה עם ילדיה בהתכתבות או בתנועות גוף. בשנים האחרונות הלכה והתכסתה, והילדים לא יכולים היו לראות את פניה. בנוסף, לימודיהן של הבנות הופסקו עם הגיען לכיתה ה', והילדים כולם היו נתונים בבידוד חברתי ומשפחתי".
"אחד הבנים, שסובל מלקות שכלית, הוכה באמצעות חגורה ומקל, תוך קשירתו על מנת להקל עליה את ההכאה. הוא הוצא על ידי הנאשמת אל מחוץ לבית, פעם אחר פעם, בניגוד לרצונו. הוא הורעב והוזנח, וכך גם אחותו הקטנה. תכלית השימוש באלימות הייתה ענישה והטלת מרות, כמו גם הפחדה. במעשים היה משום ביזוי והשפלה, ומשום התעלמות מצרכיהם היסודיים של הילדים" קבעה השופטת.
פרקליטה של האם, עורך הדין גיל דחוח, ביקש להתחשב במצבה הנפשי של הנאשמת, וטען שהיא סובלת מהפרעת אישיות חמורה, שמתבטאת בעמדות קיצוניות מאוד. הוא הוסיף שהאם נתונה בכלא שהיא יצרה לעצמה: סדר יומה סובב סביב הפולחן הדתי, והיא עטויה 27 שכבות בגדים. גם הילדים ביקשו להתחשב במצבה ולא להענישה.
עדכון ראשון: 16:13