פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      הישראלים כבר לא מוטרדים מהמיתון

      מחקר בינלאומי קובע: רק 5% מהישראלים מוטרדים מהמצב הכלכלי. הצרכן המקומי קיצץ יותר מהממוצע העולמי בהוצאות על ביגוד ורכישת מוצרים יקרים לבית, אבל חסך פחות מעמיתו בעולם בבילויים מחוץ לבית

      הצרכן הישראלי חזר להאמין בכלכלה והחששות שלו ממיתון ומהאטה כלכלית ירדו משמעותית - כך עולה מסקר בינלאומי גדול שערכה חברת המחקר הבינלאומית נילסן. הסקר מראה כי רק 5% מהצרכנים בישראל ציינו את הנושא הכלכלי כנושא העיקרי שמטריד אותם בימים אלה. זאת, לעומת הסקר הקודם שנערך לפני חצי שנה בעיצומו של המשבר הגלובלי, אז אמרו 23% מהישראלים כי הנושא הכלכלי הוא דאגתם העיקרית. לשם השוואה, הממוצע העולמי כעת הוא 18%.

      תוצאות הסקר, המתפרסמות ב-TheMarker לראשונה בישראל, מסתמכות על הסקר שבוצע באמצע אוקטובר 2009, שבו השתתפו יותר מ-30 אלף צרכנים מ-52 מדינות, בהן ישראל. כעת, כשהכלכלה מטרידה את הישראלים פחות, חזר נושא הבריאות לעמוד בראש דאגותיו של הצרכן הישראלי.

      18% מהישראלים אמרו כי זה הנושא שהכי מטריד אותם, והוא מדורג ראשון בסדר דאגותיו של הישראלי. מדובר לא רק בנושאים בריאותיים, אלא גם ובעיקר בהוצאות כספיות על נושאים בריאותיים. זוהי עלייה מהמקום השלישי, עם 11% בבדיקה הקודמת לפני חצי שנה.

      במקום השני בראש סדר דאגותיו של הצרכן הישראלי עומד החשש מביטחון תעסוקתי, אם כי בזירה זו חלה ירידה ברמת החשש של הישראלים. אם לפני חצי שנה ציינו 18% כי זה הנושא המטריד אותם ביותר, הרי שכעת רק 13% אומרים כי נושא הביטחון התעסוקתי עומד בראש דאגותיהם.

      כמו בעבר, גם כיום הישראלי מוטרד מהחובות הכספיים שלו (כולל המינוס בבנק) - 10% אמרו כי זה הנושא שמטריד אותם ביותר. גם לפני המשבר נושא המינוס בבנק היה אחד העיקריים שהטרידו את הישראלים.

      מנגד, יותר ישראלים מוטרדים מהאיזון בין חייהם הפרטיים לזמן שהם מקדישים למקום העבודה שלהם. בימים שבהם יש מיתון וחשש מפני פיטורים, אנשים שיש להם עבודה מודים על יציבות במקום העבודה שלהם. אך עם התפוגגות החשש, ניתן לראות יותר ויותר אנשים שאומרים שאחת הדאגות הבולטות שלהם היא האיזון בין הבית לעבודה.

      שיעור המודאגים מרמת הפשיעה בישראל הוכפל

      לאחר שהחשש ממיתון הוריד את ראשו והביטחון של אנשים במקום העבודה שלהם גבר, חזר ועלה החשש מפשיעה. הסקר נערך לאחר סדרת מקרי רצח קשים בתוך המשפחה, בהם רצחו בעלים את נשותיהם, כמו גם שורה של מקרי אלימות קשים ברחובות, שחלקם הסתיימו ברצח.

      זו ככל הנראה הסיבה בעטיה חלה עלייה משמעותית של הישראלים בחשש מפני פשיעה: אם בסקר הקודם ציינו רק 3% כי זה הנושא המרכזי שמטריד אותם, כעת הוכפל שיעורם ומדובר כבר ב-6% שמציינים את הפשיעה כבעיה מרכזית. הנתון הישראלי כפול מהממוצע העולמי, שהגיע רק ל-3%.

      פרט לבריאות ולפשיעה שמטרידים את הישראלי, ניתן לראות עלייה משמעותית בדאגה אודות נושאי החינוך ורווחת הילדים: אם לפני חצי שנה אמרו 6% כי זה נושא שמטריד אותם, הרי שכעת אומרים כבר 8% שהנושא מטריד אותם.

      מהמחקר של נילסן עולה כי שלושת הצעדים העיקריים שנקטו צרכני העולם כדי לקצץ בהוצאותיהם הם צמצום בהוצאות על בגדים חדשים, קיצוץ בצריכת בידור מחוץ לבית וחיסכון בדלק ובחשמל: בתקופת המיתון הצרכן הישראלי שם דגש על קיצוץ בכמה חזיתות, בחלקן שונות מהמתרחש בעולם.

      הזירה העיקרית שבה מעידים הצרכנים הישראלים כי קיצצו את מרב התקציב היא בתחום הביגוד - כמעט 60% מהצרכנים אומרים כי זה המקום שבו חסכו את מרבית הכסף בחודשים שבהם היו נתונים בחשש כלכלי. הצהרה זו עולה בקנה אחד עם המידע שאותו מספקים בעלי רשתות האופנה הגדולות בישראל ובעלי הקניונים, שמדווחים על פגיעה קשה בהכנסות בחודשים החולפים, בעיקר לקראת החורף.

      הצרכן הישראלי הניף את גרזן ההוצאות גם על הוצאות תקשורת - 44% מהישראלים העידו כי חסכו בתחום זה, לעומת ממוצע עולמי של 35%.

      44% מהנשאלים הישראלים חסכו בהוצאות על חופשות קצרות במהלך השנה (לעומת 35% בעולם) ובעיקר דחו רכישות גדולות לבית כמו ריהוט ומוצרי חשמל. בתחום זה אמרו חצי מהישראלים שהם דחו את החלטות הקנייה האלה עד יעבור זעם, לעומת 35% מהצרכנים בממוצע העולמי.

      לא מוותרים על סיגריות וליסינג

      איפה הצרכן הישראלי לא חסך לעומת הממוצע הבינלאומי? בילויים מחוץ לבית ועישון הם שני התחומים שבהם הממוצע העולמי של חיסכון בהוצאות היה גבוה הרבה יותר מאשר החיסכון של הישראלים בתחומים אלה. בעוד ש-53% מהצרכנים בעולם אמרו שחתכו בהוצאות על בילויים מחוץ לבית (מסעדות, בתי קולנוע, מופעים, תיאטרון וכדומה) 47% מהצרכנים הישראלים אמרו שצימצמו הוצאות בזירה זו.

      גם הליסינג הנפוץ בישראל מביא לכך שהצרכן הישראלי חוסך פחות מהממוצע העולמי בכל הקשור לצריכת דלק למכונית ולשימוש ברכב פרטי.

      כך, הישראלים מתגלים גם כמי שמשקיעים פחות זמן ומאמץ ביוזמות להקטנת הוצאות המשכנתא, הביטוח וכרטיסי האשראי שלהם. בעולם אמרו 22% מהצרכנים כי חסכו בתחום זה, אך בישראל אמרו רק 18% כי השקיעו בכך זמן ואנרגיה.

      קל הרבה יותר לשכנע את הצרכן הישראלי לעבור למוצרי מזון ממותגים זולים יותר. ברוב המקרים מדובר במותגי הבית של הרשתות הקמעוניות, שהם זולים יותר מהמתחרים מבית יצרניות המזון הגדולות: בעוד בעולם ממוצע הצרכנים שאמרו שיחסכו בתחום מותגי המזון ויעברו למותגים זולים יותר הוא 41%, בישראל מדובר ב-44% - כמעט חצי מהצרכנים.

      עוד מעניין לראות כי השיעור הגבוה של צרכנים בישראל שחסכו בתחילת השנה על ידי כך שדחו שדרוגים טכנולוגיים (44% ציינו פרמטר זה במחצית הראשונה של 2009) ירד במחצית השנייה של 2009 והגיע ל-37% מהצרכנים בלבד.

      השינוי בהרגשת הביטחון של הצרכנים בעולם ובישראל מתחיל לתת את אותותיו גם בשימוש שהם עושים בכסף שנותר להם בסוף החודש: אף שהדבר העיקרי שהם עושים היה ונשאר העברת הכסף לחיסכון, ישנם רבים שאומרים שאם יהיה להם כסף פנוי הם ישתמשו בו כדי לצאת לחופשה או לקנות בגדים - שני תחומים שספגו פגיעה קשה בתקופת המיתון.

      בישראל חלה ירידה משמעותית בשימוש בכסף לכיסוי חובות (מ-33% בבדיקה הקודמת ל-26% בבדיקה הנוכחית). מצד שני, העלייה הנ הסקר בוצע בקרב 30.5 אלף איש על פני שבועיים, 1-16 באוקטובר. בסקר, שנערך באמצעות האינטרנט, נשאלו צרכנים ב-54 מדינות כמה שאלות זהות.

      הראשונה, "מה היתה הדאגה העיקרית שלך בתקופה האחרונה?" כאשר בפני הצרכנים הוצגו כמה אפשרויות וכל אחד מהם התבקש לבחור נושא אחד שעמד בראש דאגותיו. שאלה שנייה היתה "באילו פעולות נקטת כדי לחסוך בהוצאת משק הבית?". כאן יכלו הצרכנים לבחור ביותר מאמצעי אחד שבו נקטו כדי לצמצם את רמת ההוצאות החודשית שלהם. השאלה השלישית היתה "מה אתה עושה עם הכסף הפנוי שלך?" והרביעית "לאחר שיחול שיפור במצב הכלכלי שלך, איזה מבין פעולות החיסכון שנקטת תמשיך לנקוט?".

      הסקר מייצג את אוכלוסיית הגולשים באינטרנט, כמיליארד צרכנים בעולם, ולכן מייצג פחות את הנעשה במדינות עולם שלישי.