כשאמיר יחיאלי ראה את בר רפאלי מבקשת מכולנו לחסוך במים, הוא תפס את הראש. נכון שישראל מתייבשת, אבל הגרון של יחיאלי כבר ניחר מלזעוק לכל העולם, שאפשר להציל את המצב. "אם רשות המים היתה נותנת לי אחוז אחד מהכסף שהושקע בקמפיין הפרסום שלהם, הייתי כבר חוסך להם פי עשר מים", הוא אומר. יחיאלי, 56 תושב ירושלים, הוא האיש היחיד בארץ, שעומד מאחורי פיתוח מערכת לאיסוף מי גשמים. לטענתו, בעזרת המערכת הזו ישראל יכולה לחסוך כמויות מים מרשימות.
המערכת מבוססת על איסוף המים מגגות הבתים לתוך מרזבים והזרמתם משם לתוך שרשרת מכלים בהם יעברו המים סינון. אחרי הסינון המים יהיו כשירים לשתייה, ובניגוד למים שזורמים אצלנו בצנרת, הם לא יכילו כלור ושאר רעלים. "עשיתי חשבון לפיו רק ב-48 השעות האחרונות זרמו לים באזור גוש דן כמעט 50 מיליון קוב מים. במקומות כמו אלה, כשאין אפשרות להקים סכרים ואין אגמים, אפשר לתפוס את המים רק בדרך אחת - על הגג. אם רק היינו תופסים רבע מהמים שהתבזבזו תחשוב איזה חיסכון אדיר זה", מקונן יחיאלי.
עיקר ההתמחות של יחיאלי היא בבתי ספר. "90% מצריכת המים בבתי ספר הולכת על הדחת אסלות. המערכת יכולה להביא לחיסכון אדיר בצריכת המים של בתי הספר, ובשנים האחרונות עוד ועוד בתי ספר פונים אלי בבקשה להתקין מערכת".
בשמונה השנים שחלפו התקין יחיאלי את המערכת בכחמישים בתי ספר בכל הארץ. "יש ערך כפול בהתקנת המערכת בבתי ספר. מלבד העובדה שלבתי ספר יש גגות גדולים, יש גם את העניין שכל ילד שנחשף למערכת יהיה צרכן מים נבון יותר". יחיאלי יודע על מה הוא מדבר, את התקנת המערכות הוא עושה במקביל לעבודתו כמורה. "אני שומע סיפורים מהורים של תלמידים שלי שהפכו לשומרי מים", הוא מספר.
ללמוד מהגרמנים
ליחיאלי בטן מלאה על הממסד ובעיקר על רשות המים."להאשים את הבצורת במשבר המים של ישראל זה פשוט לעג ובורות. לא היו פה מי יודע מה שנות בצורת, האשמה היא כולה עלינו. על האגו של כל מי שמעורב בניהול משק המים ועל האטימות שלהם. כבר עשרות שנים שהמדינה משתמשת ביותר מים מהמילוי החוזר שלה למאגרים. יש פה מחדל אדיר".
אוסטרליה וגרמניה הן שתי מדינות שיחיאלי אוהב להביא בתור דוגמה. שתיהן שמות דגש על איסוף המים, ובכל בית חדש שנבנה, חייבים להתקין מערכת לאיסוף גשמים. בגרמניה, מי שמתקין בביתו מערכת כזאת זכאי לפטור מאגרת ניקוז בשווי של 500 דולר בשנה.
בינתיים, עד שהמדינה תחליט לאמץ את הפתרון של יחיאלי ייאלצו הצרכנים הפרטיים שירצו להקים מערכת איסוף מים בביתם להיפרד מסכום של בין 8,000 ל-17 אלף שקלים. יחיאלי עצמו מאמין כי לא רחוק היום ומערכת כזאת תהיה נחלת הכלל: "המדינה צמאה לעניין הזה", הוא אומר. "כל מה שצריך זה להפיץ את הרעיון כדי שאנשים ידעו שזה אפשרי".
"איסוף מים אינו משתלם כלכלית"
ברשות המים לא מכחישים את העובדה שאיסוף מי הגשמים יכול להוות פתרון נקודתי משתלם אך לטענתם לא מדובר בפתרון אסטרטגי שיביא לפתרון בעיית המים הקשה של ישראל.
אורי שור, דובר רשות המים, אומר שאם בוחנים את הממוצע הרב שנתי, רק שבעה אחוזים ממי הגשמים מהדרום ועד הצפון מגיעים לים. לדבריו, על מנת ליצור מערך איסוף מים גדול במרכז הארץ יש צורך באיתור מקום לבניית צנרת על מנת להעביר את המים וכמובן לטהר את המים. "אם מחלקים את העלויות הנדרשות לכמות המתקבלת מבינים שמדובר ברעיון לא משתלם כלכלית. הרבה יותר זול להשקיע בדרכים אחרות כמו התפלת מים או מניעת דליפות בצנרות. יש שורה ארוכה של סדרי עדיפויות שנובעים מחישובים תקציביים וגם מיכולות".
בנוגע לפתרונות נקודתיים והקמת מערכות איסוף מי גשמים בבתי ספר אומר שור כי הבעיה המרכזית היא משרד הבריאות. "מים לא מפוקחים עלולים להפוך למפגע סביבתי וכי כל מערכת כזאת דורשת את אישור משרד הבריאות". הוא אומר. לדבריו, רשות המים מסייעת ארגונית ותקציבית בשורה ארוכה של יוזמות לניצול נכון של המים אולם לא ספציפית באיסוף מי גשמים. בכל מקרה אומר שור, "רשות המים תומכת בכל ניצול נכון של מים שמשתלם ותורם למשק המים של ישראל".