הגיע החורף והכלב שלכם מת מפחד?

גור מקבל חלק מהחיסוניות שלו דרך חלב האם. בגיל חודשיים מתחילה ירידה בפעילות המערכת החיסונית, ואז הווטרינר מחסן את הגור כנגד מחלות נפוצות של כלבים.
בין גילאי שישה עד שמונה שבועות מקבל הגור חיסון ראשון, אני נוהג לתת נגד פרוו וירוס וכלבלבת יחד, עם טיפול נגד תולעי מעיים.
שניים עד ארבעה שבועות לאחר מכן, חיסון משושה ראשון – חיסון משושה מכיל חיסון נגד שש מחלות נפוצות ביניהן פרוו וירוס, כלבלבת, שפעת כלבים, לפטוספירוזיס(עכברת) משני זנים ומחלת כבד בשם אדנו וירוס.
שניים-ארבעה שבועות לאחר מכן חיסון משושה נוסף, חשוב לתת חיסון דחף כדי ליעל את הפעילות של המערכת החיסונית.
מגיל שלושה חודשים יש לתת חיסון כלבת על פי החוק. אני נוהג לתת חיסון כלבת נוסף לאחר חודש כחיזוק (לא דורש תשלום אגרת רישוי נוסף). בסוף הסדרה אנו נותנים טיפול מונע נגד תולעת הפארק.
לאחר מכן, כל שנה חיסון משושה וכלבת, טיפול מונע נגד תולעי מעיים בכדור אחת לחצי שנה, ואחת לשלושה חודשים טיפול מונע נגד תולעת הפארק. במרפאתי אני נוהג לעשות מנוי רפואי שנתי, הכולל בין היתר את כל הסדרה של החיסונים.

ראשית אני שמח שיש לכם גור פעיל ושובב, ואפשר לנסות כמה מהטיפים הבאים :
1.כלב עייף = בעלים מרוצים. קחו אותו לטיול שייתן לו הזדמנות לשחרר מתח ולהתעייף מעט

2.הימנעו מהתייחסות בזמן שבאים הביתה וכשיוצאים, כדי למנוע חרדת נטישה והתנהגות כזו

3.כשההתנהגות הלא רצויה מופיעה, התעלמו או עצרו אותו על ידי חיבוק בלי לדבר איתו ובלי להביט לו בעיניים. עצירה וקפיאה במקום יכולה לעזור מאד לעצור את ההשתוללות

4.למדו אותו פקודת שב עם מזון ושבחו אותו לאחר שיבצע. כמובן ששימוש במזון מתאים מאד כאן רק כשיושב בשקט.

כל אלה הם צעדים ראשונים בחינוך בסיסי. מאוחר יותר אני ממליץ מאוד ליצור קשר עם מאלף מוסמך החבר בהתאחדות המאלפים, כדי שייתן לכם עזרה מקצועית להמשך החינוך שלו.

אכן יש לא מעט כלבים הסובלים מפחד מרעמים וברקים, והדבר עלול לגרום להתנהגות של חרדה קשה. במקרים כאלו אני ממליץ לשקול שימוש בתרופות הרגעה שהשפעתן קצרה מאוד, ואשר עשויות להוריד מאוד את הלחץ של הכלב. תרופות אלו כמובן במרשם רופא. יש שיטה לטווח ארוך אשר שווה לנסות כדי לחנך כלב להפוך לכלב שאינו מפחד מקולות הרעמים - שיטה הדורשת השקעה וזמן, אך שווה לנסותה. היא מפורטת במאמר הבא (ראו קישור).

טפילי מעיים יכולים להגיע ממקורות שונים ולא רק מאכילת פירות לא שטופים. חתול בית מטופל היטב, המקבל טיפול מונע נגד טפילי מעיים, אינו מהווה סיכון לבעלי הבית. אני ממליץ לכל בעל כלב או חתול להקפיד על הטיפול המונע, ובכך להימנע מאפשרות של הדבקה. באופן עקרוני כלב או חתול לא מטופל עלול לשאת תולעי מעיים, אשר אכן עלולות לעבור גם לבני אדם.
תולעים וטפילי מעיים מגיעים גם מאכילה בידיים לא נקיות, שתית מים מזוהמים או בשר שמקורו בשחיטה ללא פיקוח וטרינרי. רוב מקרי ההדבקה בארץ הם על רקע אכילת בשר נגוע.