פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      מוקדם לחגוג את תפיסת טייטל

      תפיסתו של המחבל היהודי יעקב טייטל אינה מעידה על הכלל. יהושע בריינר מעריך כי חוקרי השב"כ, שלפתחם עומדים תיקי חקירה בלתי פתורים, לא היו מגיעים לפתרון הפרשה לולא טייטל "זימר" בחקירה

      לא בכל יום יכולים קציני המשטרה לכנס מסיבת עיתונאים חגיגית בראשות הניצב ולהגיד בפה מלא: תפסנו מחבל יהודי. במצגת מיוחדת שהכינו בימ"ר ירושלים ובמחוז ש"י פורסמו אמש הפרטים על מעשיו של יעקב טייטל, דרך תפיסת, ועד אמצעי הלחימה שהחזיק. אבל מי שתפיסתו של טייטל באמת צריכה להיזקף לזכותם הם אלה שדווקא לא עשו מסיבת עיתונאים, אלא כתמיד העדיפו להישאר מאחורי הקלעים במשרדיהם במרכז הארץ ובחדרי החקירות. אבל זה לא אומר שהשב"כ לא יכול לחגוג. אחרי שמרבית החשודים מתוך מחתרת בת עין שוחררו ללא תנאי, פרשת עדן נתן זאדה ומעל לכל: העובדה שהקיצונים שבמתנחלים דאגו ללמוד את שיטות החקירה שלהם ולעיתים אפילו לחשוף את הסוכנים בשטח, נראה כי סוף סוף השב"כ שם את ידיו על האיש הנכון שאף הודה בעבירות המיוחסות לו.

      בשב"כ רואים בתפיסתו של טייטל הצלחה גדולה. אומנם באיחור של 12 שנה, אבל צריך לזכור שבשירות הביטחון נאלצו לרדוף אחרי צל אדם, ספק מטורף ספק אשף, שפעל בלילות לבדו, מבלי לשתף אף אחד במעשיו. בכיר בשב"כ אמר אתמול כי כל פיגוע של טייטל תוכנן בקפידה, כולל מעקבים אחר הקורבנות, איסוף מודיעין ודאגה עמוקה לכך שלא יישארו עקבות. וכשמדובר באדם שמצליח ללמוד לבד כיצד להכין מטעני חבלה מורכבים, התקשו בשב"כ לאתר את טייטל.

      אמצעי לחימה שנמצאו ברשות יעקב טייטל (אסור להשתמש)
      הוביל את החוקרים למצבורי הנשק שהחביא. נשקו של טייטל

      בקרב גורמים המקורבים לחקירה זכה טייטל לכינויים רבים, כשהבולט שבהם הוא 'ג'ק באוור', כוכב סדרת האקשן 24. במבט לאחור נדמה ששמו של טייטל היה צריך להיות כתוב באותיות ענק על הלוחות של האגף היהודי בשב"כ כחשוד במעשי רצח. בפועל, הצליח טייטל להישאר מתחת למכ"ם, עד לאחר שהטמין את המטען בביתו של פרופ' שטרנהל. בשב"כ סימנו את האיש ועקבו אחריו במשך תקופה ארוכה עד שתפסו אותו על חם בשכונת הר נוף בירושלים תולה כרזות המהללים את הרוצח בבר הנוער הגאה בת"א הקוראים ללכת בעקבותיו.

      החקירה עצמה היתה השיא. לפני אנשי השב"כ עמדה רשימה של עשרות פיגועים לא פתורים בשטחי ישראל והגדה. כשמונה מקרי תיקי רצח של פלסטינים נותרו פתוחים, הפיגוע בבר נוער, הנחת מטעני חבלה בלתי מוסברים, אבל לשב"כ היה זמן. בתי המשפט נתנו לחוקרים יד חופשית לפעול. טייטל לא נועד בעורך דין למעלה מ-20 יום, והחקירה עשתה את שלה. באחד הלילות הגיעו החוקרים יחד עם טייטל לשבות רחל והחלו לחפור. התושבים מסביב עודדו את טייטל. "אל תדאגו, אני לא מוסר", הרגיע אותם, אבל על עצמו מסר ועוד איך. באותו חיפוש נמצאו כעשרה כלי נשק. כמה ימים לאחר מכן הם פשטו על המאחז עדי עד, שם נמצא כלי נשק נוסף. טייטל זימר והוביל את חוקריו למקומות הסתרת הנשק.

      אבל טייטל זימר יותר מדי. הוא מיהר להודות בירי בבר נוער בתל אביב למרות ששהה בביתו באותו מוצאי השבת. למה הודה? ייתכן כי קיווה להתקבל כגיבור, אבל אין ספק כי ההודאה הזו מעמידה באור מעט אחר את יתר מעשיו, מעשים שאפילו המשטרה לא הכירה. בשורה התחתונה, השב"כ יכול לסגור כמה תיקים, ומי יודע, אולי גם לחגוג עם שמפניה.