פרשת דיסקונט: יוסי בכר יחליף את שלמה זוהר

יוסי בכר, לשעבר מנכ"ל משרד האוצר ימונה לתפקיד יו"ר בנק דיסקונט - כך פורסם אתמול לראשונה באתר האינטרנט של TheMarker. בכר יחליף בתפקיד את שלמה זוהר, לאחר ששלשום בערב נודע כי בעלי השליטה בבנק, קבוצת ברונפמן-שראן, ביקשו מזוהר להתפטר.

על אף שלפי הפרסומים הודח זוהר בשיחת טלפון ביום שישי, מקורבים לקבוצת ברונפמן מציינים כי המהלך נעשה ביום ראשון לפני כשבוע - ולא בשיחת טלפון. לדבריהם, זוהר, ששהה בניו יורק באותה עת, נפגש עם בעלי השליטה ואלה ביקשו ממנו לסיים את תפקידו עוד השנה. ואולם עד פרסום דבר הדחתו הוא לא חזר אליהם בעניין.

בהודעה שפירסם אתמול דיסקונט נכתב כי בעלי השליטה העבירו בקשה בעל פה ליו"ר הדירקטוריון לסיים את תפקידו בבנק עד סוף השנה.

ההערכות הן כי קבוצת ברונפמן-שראן מעוניינת שחילופי היו"ר יתבצעו כמה שיותר מוקדם, עקב חוסר שביעות רצון מתיפקודו של היו"ר הנוכחי. זוהר עדיין מכהן כיו"ר דיסקונט, ותגובתו היחידה בפרשה עד כה היא "החוזה שלי מסתיים בסוף 2010". מקבוצת ברונפמן-שראן סירבו להגיב לידיעה.

יש להניח כי מועמדותו של בכר מקובלת על בעלי השליטה בדיסקונט - קבוצת ברונפמן וקבוצת שראן - מכיוון שבהסכם השליטה ביניהם נקבע כי במקרה של מינוי יו"ר דרושה הסכמה של יותר מ-67% מהחברים בקבוצת השליטה בדיסקונט. עם זאת, המינוי לא ייכנס לתוקף מיידי, מכיוון שהפיקוח על הבנקים בבנק ישראל צריך לאשר את המינוי.

השאלה העיקרית במערכת הבנקאית היתה מדוע הולך זוהר הביתה. לפי ההערכות, אחת הסיבות היא חילוקי דעות בתוך משפחת ברונפמן - שמובילה את ההשקעה בדיסקונט. ההערכות הן כי אדגר ברונפמן, אביו של מתיו, החליט על ההדחה - בניגוד לדעתו של מתיו.

בשנה האחרונה נפל דבר בבנק ומתיו ברונפמן, שהוביל את ההשקעה בדיסקונט, נדחק על ידי אחיו אדם ברונפמן ואביו אדגר ברונפמן, שהחלו להיות מעורבים יותר ויותר בבנק. העדות הראשונה לכך היא מינויו של יוסף צ'חנובר, המקורב לאדגר ברונפמן, לדירקטוריון בנק דיסקונט, לפני כמה חודשים.

משפחת ברונפמן מחזיקה ב-15.6% מהבנק ורובין שראן מחזיק 10.4%. קבוצת ברונפמן-שראן מחזיקה את מניות דיסקונט באמצעות שתי שותפיות: הראשונה, טריטופס, מחזיקה ב-15.6% ממניות הבנק, והשנייה היא טריטופס 2, שמחזיקה 10.4% ממניות הבנק. טריטופס היא שותפות מוגבלת, שהשותפים המוגבלים בה הם בני משפחת ברונפמן. האב אדגר מחזיק ב-64.27% מטריטופס, מתיו ברונפמן, שהיה החזית של המשפחה בהשקעות בדיסקונט, מחזיק ב-12.8% מטריטופס, והאחים אדם והולי ברונפמן מחזיקים ב-6.4% מטריטופס כל אחד.

לאדגר ומתיו ברונפמן יפוי כוח לפעול בשם כל אחד מבני המשפחה בהשקעות בבנק, ובמקרה של חילוקי דעות בין השנים, דעתו של אדגר תגבר. מקבוצת ברונפמן מסרו כי המשפחה מאוחדת ואין ביניהם סכסוך.

סיבה אפשרית נוספת להדחתו של זוהר היא חיכוכים בינו לבין בעלי השליטה על רקע הזרמת הון לבנק. זוהר היה נתון ללחצי הפיקוח על הבנקים לבצע הנפקת זכויות, אך ככל הנראה נתקל בחומה בצורה כשביקש זאת מבעלי השליטה בבנק. זוהר חבש במקרה זה שני כובעים: מצד אחד תפקידו לדאוג לבנק וליציבותו, ומצד שני הוא נציגם של בעלי השליטה שמינו אותו.

ל-TheMarker נודע כי הנפקת הזכויות הזו היתה אמורה לצאת לדרך בתוך כמה שבועות, אך כעת לא ברור מה יעלה בגורלה. המדינה, שמחזיקה ב-25% ממניות הבנק, קיבלה החלטה שלא להשתתף בהנפקת הזכויות של דיסקונט, והיא אף מעוניינת למכור את המניות שבהן היא מחזיקה בבנק.

בפיקוח על הבנקים הופתעו אתמול מההודעה. אמנם בפיקוח יודעים כבר תקופה ארוכה על חוסר שביעות הרצון של בעל השליטה מהיו"ר זוהר, אך עיתוי ההדחה והדרך שבה היא נעשתה לא היה ידוע להם.

אתמול שוחח נציג מקבוצת השליטה ברונפמן-שראן עם גורמים בפיקוח על הבנקים בעניין בקשתם מהיו"ר זוהר, וציינו כי הסיבה שהם מבקשים את ההחלפה היא רצונם לרענן את ההנהלה הבכירה. עם זאת, יש להניח כי הפיקוח על הבנקים לא יסתפק בתשובה זו, ויבקש הבהרות נוספות. מקורבים לפיקוח ציינו אתמול כי יש קווי דמיון בין ההדחה של זוהר לפרשת הדחתו של שלמה נחמה מתפקיד יו"ר בנק הפועלים.

בנק ישראל פירסם אתמול הודעה שלפיה "לא ידוע לו על אירוע כלשהו בבנק דיסקונט שהוביל לפנייה של ברונפמן-שראן ליו"ר הבנק להתפטר. מהפיקוח נמסר כי הוא החל בבדיקת האירועים, התנהלות הגורמים המעורבים וקיום כללי ממשל תאגידי נאות - ללא קשר להתנהלות ספציפית של בנק".

למעשה, בעלי השליטה לוחצים על זוהר להתפטר. במקרה כזה, או במקרה שבו זוהר יסרב להישמע לבקשת הבעלים להתפטר - אפשרות שאינה בלתי סבירה, אם אכן זוהר נמנע מלחזור עם תשובה לבעלי השליטה במשך כשבוע - ייאלצו בעלי השליטה לפעול להדחתו בנוהל הקבוע בחוק. הנושא צריך לעלות בדירקטוריון החברה ולכלול נימוקים להדחתו, ואם יחליט הדירקטוריון על הדחה, הדבר צריך להיות מאושר גם באסיפה הכללית. יש להניח שהמפקח יהיה מעוניין בכל מקרה בדיון בדירקטוריון בפרשה, גם אם זוהר יבחר להתפטר מתפקידו. גורמים בבנק מסרו כי נכון לאתמול בערב, לא נקבע בדירקטוריון דיסקונט דיון בעניין זה.

פרופ' אמיר ברנע ביקר בחריפות את הדחתו של זוהר. בראיון לערוץ 2 אמר: "אפילו למאמן כדורגל מודיעים זמן רב יותר לגבי הדחה צפויה". לדבריו, "בנק זה לא עסק פרטי. למשפחת ברונפמן יש רק 26% מהבנק, והם לא יכולים להתייחס להדחה של יו"ר כמו אל הדחה של זבן בחנות. גם לזבן בחנות נותנים התראה ארוכה יותר".

בנק דיסקונט מוחזק על ידי קבוצת ברונפמן-שראן (26%) ומדינת ישראל (25%), שמחזיקה במניות באמצעות קבוצת מ.י. נכסים. בתקופה הקרובה מתכוונת המדינה למכור את אחזקותיה בדיסקונט באמצעות הבורסה. מכירת המניות על ידי המדינה לא תשפיע על השליטה בבנק. דיסקונט, הבנק השלישי בגדלו בישראל, נסחר לפי שווי שוק של 7.1 מיליארד שקל. עם זאת, באוצר ציינו אתמול כי הם עוקבים מקרוב אחרי ההתפתחויות בדיסקונט.

אנליסט המסקר את המערכת הבנקאית רואה את המתחולל בדיסקונט כבשורות לא טובות לבנק. שינויים בהנהלה הבכירה של הבנק, גם אם על פניו אינם קשורים לביצועיו, מעלים שאלות באשר לאירועים שהביאו להדחה.

מניית דיסקונט לא שמחה על החדשות שעלו מכיוון קבוצת השליטה, וירדה אתמול במהלך יום המסחר ב-2.89%.

מניית בנק דיסקונט נפגעה באופן הקשה ביותר מהמשבר הכלכלי, לעומת שאר הבנקים. זה התחיל מחששות בשל תיק גדול של אג"ח מגובות משכנתאות של פאני ופרדי. החששות האלה התבררו בדיעבד כלא מוצדקים, אך הם אלה שהחלו להפעיל את הלחץ על הבנק. לאחר מכן התמקד החשש בפעילות הנרחבת של דיסקונט - יחסית לשאר הבנקים - בארה"ב, באמצעות דיסקונט ניו יורק, ונמשך ביתר שאת כשהתברר כי הבנק הוא בעל יחס הלימות ההון הנמוך ביותר מבין הבנקים הישראליים.

נכון לסוף הרבעון השני, יחס הלימות ההון של הבנק הוא כ-11.5%. דיסקונט הוא הבנק היחיד שלא חצה את רף ה-12% הנדרש מהבנקים בסוף 2009 על ידי המפקח על הבנקים, רוני חזקיהו. אמנם בעקבות גיוסים ענקיים של יותר ממיליארד שקל הצליח הבנק לשפר את יחס הלימות ההון שלו, וכבר ברבעון השלישי הוא צפוי לעלות אל יותר מ-12%, אך בכך לא תם הסיפור.

ראשית, יישום תקנות באזל 2, המשנה את הקצאת הלימות ההון, צפוי לגרוע מדיסקונט, כמו משאר הבנקים, 0.5%-1% מיחס הלימות ההון שלו. חזקיהו דורש מהבנקים לעמוד ביחס הלימות הון של יותר מ-12% גם בתוך 2010, כך שהבנקים חותרים להשגת יחס הלימות הון גבוה ככל האפשר מרף זה - ודיסקונט, כאמור, מפגר מאחור.

בנוסף, הבנק גם מתמודד עם יחס הלימות הון ראשוני (שלא כולל שטרי הון ראשוני מורכב, אלא רק הון עצמי רמווחים וקרנות הון) הנמוך ביותר במערכת. נכון לסוף הרבעון השני של השנה מגיע יחס זה בדיסקונט ל-6.9%, לעומת יחס גבוה יותר ברוב הבנקים (למעט מזרחי טפחות, שלו יחס זהה). אמנם בפיקוח לא הציבו דרישה רשמית בעניין זה, אבל לפי הערכות, המפקח על הבנקים דוחק בדיסקונט להגיע ליחס הלימות הון ראשוני של יותר מ-7%.

בפיקוח על הבנקים מודעים לדוחק ההוני של דיסקונט, וכבר כמה חודשים שהם רומזים לבנק ולבעלי השליטה בו שלו שעליהם לבצע הנפקת זכויות - אלא שהמהלך מתמהמה.

אמנם בעלי השליטה בדיסקונט משגרים מדי כמה חודשים הודעה שלפיה הם מחויבים לבנק ורואים בו השקעה אסטרטגית, אך הם מסרבים להזרים לו הון כבר תקופה ארוכה - גם כשמחירי המניה היו בשפל.

כדי לבצע הנפקת זכויות, על דיסקונט לקבל את אישור בעלי השליטה בו. דיסקונט, בראשות בהובלת היו"ר שלמה זוהר היו"ר והמנכ"ל גיורא עופר, המנכ"ל כבר ביצע את כל ההכנות הדרושות להנפקה כזו, אך האישור מבעלי השליטה עדיין לא הגיע.