בג"ץ: הביטוי "גירוש גוש קטיף" - בעל גוון פוליטי

בג"ץ דחה הבוקר (רביעי) עתירה של המטה להצלת העם והארץ לחייב את הרשות השנייה ואת רשות השידור לשדר פרסומות בנושא הדלקת נרות זכרון לזכר גוש קטיף שכללו את המלה "גירוש". ביולי 2008 ביקשו במטה להצלת הארץ לשדר פרסומת שבה נאמר: "ביום צום תשעה באב והימים הסמוכים, מדליקים נר זיכרון לזכר גירוש גוש קטיף". בהמשך נאמר: "נתייחד עם המגורשים וצרתן של שדרות ושכנותיה".

ברדיו קול חי הודיעו למטה שהפרסומת נפסלה לשידור וביקשו מהם להחליף את המילה "גירוש" במלה "פינוי" ולשנות את המונח "מגורשים" ל"מפונים". במטה הגישו ערער על ההחלטה, אבל ברשות השנייה לא התקבלה החלטה בנושא. לאחר מכן ביקשו במטה לשדר פרוסמת נוספת שבה נאמר "במלאת שלוש שנים לחורבן וגירוש מגוש קטיף", וגם היא נפסלה. ברשות השידור הציעו לשנות את המונח "גירוש" ל"פינוי" או ל"עקירה".

ברשות השנייה וברשות השידור הסבירו את פסילת התשדירים בכך שהם הכילו מסר פוליטי, ולכן שידורם מנוגד לכללי האתיקה ולהנחיות בג"ץ והיועץ המשפטי לממשלה. מנגד, בעתירה נטען שמדובר בפרסומת כלכלית ולא פוליטית. בנוסף, הם טענו שעל פי המשפט הבינלאומי מדובר בגירוש, וכי גם הביטוי "פינוי" הוא פוליטי, ולכן פסילת השידור נגועה בשיקולים זרים של אפליה על רקע פוליטי.

השופט אליקים רובינשטיין מתח ביקורת על עצם הנכונות של גופי השידור לפרסם את הפרסומות, שלדבריו בן בעלות גוון פוליטי מובהק, וטען שלא היה מקום לשדרן גם אם הוחלף המילה גירוש בפינוי.
"עתירה זו עניינה כביכול מלה אחת, והיא מקפלת בתוכה את אחד הפולמוסים הבולטים בציבור הישראלי בשנים האחרונות, קיצו של גוש קטיף", כתב השופט אליקים רובינשטיין בפסק הדין.

"עסקינן בהקשר משפטי, שבו המתנגדים לביטוי 'גירוש' רואים אותו כמנוגד לתפיסה מדינית שהם מאמינים בה, ועל כן הוא בעיניהם שגוי, ואף לטעמה של העותרת הוא נחלת חלק מן הציבור הפוליטי, כאמור, וחלקי ציבור אחרים משתמשים בביטויים אחרים", הוסיף. "דבר לנו איפוא עם ביטוי טעון שבשדה שנוי במחלוקת, והעותרת אינה חולקת על כך. על כן הנושא בא בגדרי האיסור שבכללים עליהם אמונות שתי הרשויות".

השופט רובינשטיין הוסיף גם ש"עצם השימוש בביטוי פינוי בחוק יישום תכנית ההתנתקות, הואיל וקיבל גושפנקה של הכנסת והיה לחוק עלי ספר החוקים, נושא אף הוא משקל בהתייחסות שיפוטית".