בנק ישראל הותיר הערב (שני) את הריבית ללא שינוי ברמה של 0.75%. מרבית הכלכלנים המקומיים העריכו כי הריבית תעלה ב-0.25% עד תום 2009 אך לאו דווקא היום.
בנק ישראל היה הבנק הראשון מבין הבנקים המרכזיים בשווקים המפותחים שהעלה בחודש אוגוסט את הריבית ב-0.25% ל-0.75%. זהו הבנק הראשון שהחל למעשה בריסון מוניטרי כלומר נערך לביקושים חזקים שעשויים לגרור עליית מחירים. העלאת הריבית נתפשת בקרב הבנקים הזרים כאישור לכך שגם הבנק המרכזי סבור שהמיתון בישראל הסתיים.
בסקירה החודשית שפירסם היום משרד האוצר, נכתב כי "חודש ספטמבר התאפיין בנתונים מקרו כלכליים חיוביים, המצביעים על שיפור בפעילות הכלכלית במשק".
על אף המשבר הכלכלי, המחירים בישראל לא הפסיקו לעלות, ובשנת 2008 הסתכמה האינפלציה ב-3.8%. מתחילת 2009 הסתכמה האינפלציה ב-3.4%, לאחר שבחודש ספטמבר ירד מדד המחירים לצרכן ב-0.3%. ב-12 החודשים שהסתיימו בספטמבר 2009 עלה המדד ב-2.8%. יעד האינפלציה הממשלתי עומד על 1%-3%.
"התפנית החיובית נמשכת"
בבנק ישראל כותבים כי על פי האינדיקטורים לפעילות הריאלית התפנית החיובית במשק נמשכת, והפעילות הריאלית במשק מאופיינת במגמת התאוששות הדרגתית. על כך מצביע גם סקר החברות לרביע השלישי. על פי הסקר, מאזן הנטו הכולל של המגזר העסקי הפך חיובי, לראשונה מאז הרביע השני של 2008. המדד המשולב לחודש ספטמבר עלה ב-1.2%, עלייה רביעית ברציפות. לעלייה זו תרמו מדד הייצור התעשייתי, מדד הפדיון של המסחר והשירותים, מדד יצוא השירותים ומדד היבוא. כנגד זאת ירד מדד יצוא הסחורות.
האינדיקטורים הקיימים לשוק העבודה מבטאים עדיין אי-ודאות לגבי השינויים בשוק ועוצמתם, אך השילוב של האינדיקטורים השונים מצביע על התייצבות. תקבולי מס הבריאות, המשמשים אינדיקציה עדכנית לסך תשלומי השכר, המשיכו לעלות בספטמבר, זה החודש השלישי ברציפות, וקצב עלייתם אף הואץ. בחודשים מאי-יולי נרשמה עלייה של מספר משרות השכיר במשק, ועל פי נתוני שירות התעסוקה ירד מספר דורשי העבודה.
אחוז הבלתי מועסקים על פי אומדני המגמה שמפרסמת הלמ"ס ירד זה החודש השלישי ברציפות, ובחודש אוגוסט הוא הגיע ל-7.6%. עם זאת, נציין כי נתונים אלה נוטים להתעדכן בדיעבד. השכר הריאלי והשכר הנומינלי היו בחודשים מאי-יולי 2009 נמוכים ב-3.3% ו-0.1%, בהתאמה, מאשר בתקופה המקבילה אשתקד.
"האינפלציה תתמתן בשנה הקרובה"
בבנק ישראל כותבים כי האינפלציה ב-12 החודשים האחרונים היתה 2.8%. עם זאת, בניכוי עונתיות והשפעתן של עליות המחירים שנבעו משינויים במיסוי והיטלים, עלו המחירים מתחילת השנה ב-1.9% במונחים שנתיים אמצע תחום היעד. הצפיות לאינפלציה של החזאים ואלו הנגזרות משוק ההון ל-12 החודשים הבאים, נשארו גם החודש מעט מעל מרכז היעד. קיומו של פער תוצר והצפי לקיומו גם ב-2010, חרף ניצני ההתאוששות בפעילות, וסיום ההשפעות קצרות הטווח של העלאות המחירים על ידי הממשלה, פועלים למתן את שיעור האינפלציה בשנה הקרובה.
האינדיקטורים הכלכליים מראים על המשך שיפור בפעילות הכלכלית במשק הישראלי. מאידך, עדיין קיימת אי ודאות לגבי עוצמת ההתאוששות, בעיקר בגלל חוסר הודאות בנוגע להתאוששות במשק העולמי. בבנק ישראל רומזים לגבי ההמשך וכותבים כי "ריביות הבנקים המרכזיים במשקים המובילים נמצאות ברמות נמוכות וצפויות להישאר כך גם בחודשים הבאים".
לראשונה זה שנה: כמות הכסף קטנה ב-1.2%
נתון מעניין נוסף הוא שלראשונה זה שנה, יכול בנק ישראל לדווח על ירידה בכמות הכסף במשק: המצרף המוניטארי M1 (המזומן שבידי הציבור + פיקדונות העו"ש), פחת בספטמבר, לראשונה מזה שנה, ב-1.2%. המצרף M2 (M1 + הפיקדונות הלא-צמודים עד שנה) התרחב בחודש ספטמבר ב-0.7%. עלייה בכמות הכסף עשויה להוות גורם להתפרצות אינפלציונית.