גם בשנת 2008, הקבוצה בעלת השכר הממוצע הגבוה ביותר הינה עובדי החברות הממשלתיות - אשר שכרם הממוצע הינו 17,056 שקל. כך עולה מדו"ח השכר במגזר הציבורי שמפרסם הממונה על השכר במשרד האוצר. מדובר בשכר גבוה ביותר מפי 2 לעומת השכר הממוצע במשק.
12 שיאני השכר ב-2008 באו כולם מעולם הרפואה - רופאים, מנהלים ומומחים: שני שיאני השכר ב-2008 בשירות הציבורי הם מנהל מחלקת כירוגית-חזה בשירותי בריאות כללית, ששכרו החודשי ברוטו 95,076 שקל (עלות שכרו 111,054 שקל) ומנהל יחידת כירוגית-כלי דם בשרותי בריאות כללית, ששכרו 87,664 שקל (עלות שכרו 94,322 שקל).
אחרי 12 שיאני השכר הרופאים באים, ברשימת שיאני השכר בשרות הציבורי, לצד רופאים נוספים, עובדי הנמלים, התעשייה האווירית, האקדמיה, רפאל והבנק לפיתוח התעשייה - שנדמה היה ששבק חיים כבר לפני כמה שנים.
שכר עובדי החברות הממשלתיות רשם ב-2008 עלייה נומינלית של 2.74% בהשוואה ל-2007. השכר הממוצע של 1,851 העובדים באיגודי הערים היה 14,009 שקל - עלייה נומינלית של 2.88%. השכר הממוצע של 15,134 עובדי התאגידים היה 13,750 שקל - עלייה נומינלית של 2.87%. השכר הממוצע של 68,532 עובדי הגופים הנתמכים היה 12,579 שקל - עלייה נומינלית של 2.35%. השכר הממוצע של 89,236 עובדי הרשויות המקומיות היה 8,866 שקל - עלייה ריאלית של 4.48%. השכר הממוצע של 2,585 עובדי המועצות הדתיות היה 6,368 שקל - עלייה של 3.36%. את השכר הנמוך ביותר קיבלו 4,948 עובדי החברות העירוניות, שהשתכרו בממוצע 5,931 שקל - ירידה בשכר ב-3.84% בהשוואה ל-2007.
שכרו של פרשן ערוץ 1 עודד גרנות: 41,495 שקלים
הממונה על השכר חילק את העובדים ל-3 קטגוריות: בעלי תפקידים, בעלי שכר גבוה (מי שמשתכרים יותר מ-85% משכר המנכ"ל) ועובדים דרוגים - המקבלים שכר לפי דרגה. בגופים הנתמכים קיבלו בעלי התפקידים את השכר הממוצע הגבוה ביותר, 30,627 שקל ברוטו בחודש, ואילו במועצות הדתיות קיבלו בעלי התפקידים את השכר הממוצע הנמוך ביותר, 12,155 שקל.
בעלי השכר הגבוה בחברות הממשלתיות השתכרו 39,541 שקל בחודש, מעט יותר מאשר בתאגידים - 38,730 שקל. את השכר הנמוך ביותר בקרב בעלי השכר הגבוה קיבלו שוב במועצות הדתיות, 16,621 שקל.
הדרוגיים בחברות הממשלתיות קיבלו את השכר החודשי הגבוה ביותר - 16,232 שקל, בעוד בחברות העירוניות קיבלו הדרוגים את השכר הנמוך ביותר - 5,135 שקל.
באופן מפתיע את השכר הממוצע הגבוה ביותר בגופים הציבוריים קיבלו 53 עובדי הבנק לפיתוח התעשייה, 27,676 שקל ברוטו בחודש. שניים להם היו 1,049 עובדי נמל חיפה עם שכר ממוצע של 24,070 שקל. אחריהם ברשימת הגופים - 121 עובדי חברת נמלי ישראל עם שכר ממוצע של 23,801 שקל.
694 עובדי בנק ישראל דורגו רביעיים עם שכר ממוצע בגובה 23,028 שקל. 1,271 עובדי נמל אשדוד השתכרו בממוצע 22,504 שקל ו-163 עובדי רשות ני"ע השתכרו 21,861 שקל בממוצע. השכר של 4,864 עובדי רפא"ל היה 21,142 שקל ושל 12,004 עובדי חברת החשמל, 20,016 שקל.
ברשימת שיאני השכר בשרות הציבורי מזכיר הממונה על השכר באוצר את עודד גרנות, הפרשן לענייני ערבים בערוץ הראשון של הטלוויזיה, ששכרו החודשי הממוצע היה 47,495 שקל - גבוה בכ-51% משכרו של מנכ"ל רשות השידור, 31,507 שקל. רופא במחלקת נשים ויילוד בקופ"ח מאוחדת השתכר 74,648 שקל, נתב בנמל אשדוד השתכר 64,675 שקל, ומנהל מחלקת קרדיולוגיה בקופ"ח כללית הרוויח 63,960 שקל.
חריגות שכר בחמישית מהגופים הציבוריים
הממונה מפרסם גם את נתוני חריגות השכר, כלומר תוספת או רכיב שכר שניתנו שלא כדין וללא אישור הממונה על השכר. במסגרת פעילות יחידת האכיפה נמצאו חריגות שכר לכאורה בכ-20% מכלל הגופים במגזר הציבורי. השיעור הגבוה ביותר נמצא בקבוצת הגופים הנתמכים, בעיקר במוסדות להשכלה גבוהה וזאת בדומה לממצאי השנה שעברה.
בעקבות פעולות יחידת האכיפה בשנת 2009 כנגד חריגות השכר נחסכו לקופת הציבור כ-181 מיליון שקל. מאז הקמת יחידת האכיפה באגף השכר והסכמי עבודה לפני כ-11 שנים נחסכו לקופה הציבורית למעלה מ-4 מיליארד שקל במצטבר.
הדו"ח מתייחס לכ-700 גופים ציבוריים, כ-293 אלף עובדים, המחולקים ל-7 קבוצות: רשויות מקומיות, חברות עירוניות, איגודי ערים, חברות ממשלתיות, מועצות דתיות, תאגידים סטטוטוריים וגופים הנתמכים תקציבית על ידי המדינה.
ההיקף הכולל של עלויות ההעסקה בקרב הגופים המדווחים הסתכם בשנת 2008 בכ-45.6 מיליארד שקל (מהם כ-34.45 מיליארד שקל תשלומי שכר והוצאות ישירות ללא עלויות מעביד, תשלומים רטרואקטיביים ותשלומי פרישה). הנתונים בדו"ח מתייחסים לשכר העובדים בתפקידם במקום עבודתם בלבד, ללא מקורות הכנסה מעבודות נוספות במידה ואלה אושרו על ידי הגורמים המוסמכים (לדוגמה: שכר רופא המובא בדו"ח זה לא כולל את שכרו בגין עבודתו בקרן המחקרים או עבודה פרטית אחרת).
למעלה מ-99% מהגופים הציבוריים החייבים בדיווח נתוני שכר העבירו דיווח לשנת 2008. 6 גופים לא דיווחו על נתוני השכר כמתחייב בחוק - החברה לאוטומציה, החברה הכלכלית לאור עקיבא, בוסתן אלמרג', מיתב מים תיעול וביוב בע"מ, ועדה מקומית לתכנון ובנייה הראל והמרכז הארצי לפיתוח מקומות קדושים בארץ ישראל.
במשך 4 השנים האחרונות נמצאו חריגות שכר לכאורה באותם 24 גופים ציבוריים - מועצה אזורית אשכול, באר יעקב, בני ברק, יבנה, מועצה אזורית מטה אשר, מעליא, ת"א-יפו, עובדי ביה"ח איכילוב, עיריית הכרמל, מרכז הירידים והקונגרסים, איגוד ערים לכבאות חיפה, חברת החשמל, מכון התקנים, אגרקסקו, רשות השידור, המועצה לענף הלול, רשות שדות התעופה, קופת חולים מאוחדת, מכון ויצמן למדע, אוניברסיטת תל אביב, אוניברסיטת חיפה, אוניברסיטת בר אילן, האוניברסיטה העברית בירושלים ואוניברסיטת בן גוריון בנגב.
הממונה: "נגביר אכיפה"
הממונה על השכר באוצר, אילן לוין, אמר כי "מטרת הדו"ח שהוגש היום הינה לשמש את הממשלה ביישום מדיניות השכר שלה ולהבטיח שקיפות מלאה של תנאי השכר במגזר הציבורי. פעולות האכיפה בשנים האחרונות הוכיחו עצמן והביאו לצמצום חריגות השכר במגזר הציבורי ותרמו בין היתר, ליכולת הרשויות המקומיות להתנהל תוך איזון תקציבי".
"עם זאת", הוסיף לוין, "מהדו"ח עולה כי במשך 4 השנים האחרונות אותם גופים ציבוריים המשיכו 'לשמור' על חריגות שכר לכאורה, באופן קבוע ורצוף. בכוונתי להעמיק את פעולות האכיפה בכלל ובקרב גופים אלה בפרט על מנת שכספי ציבור ישמשו למטרות ראויות ולא לשכר שניתן שלא כדין".
סגן בכיר לממונה על השכר ומנהל יחידת האכיפה, שמואל נחמני, הוסיף כי "בכוונת אגף השכר להגביר בשנה הקרובה את פעולות הביקורת באמצעות משרדי רואי-חשבון חיצוניים שיערכו ביקורות שכר נרחבות בגופים הציבוריים".
