פרופ' אמיר ברנע, שמונה מטעם חברת אפריקה ישראל כיועץ-מגשר מול נציגות 12 סדרות האג"ח של החברה פירסם הערב (חמישי) מתווה משלו לגיבוש הסדר חוב בהיקף של כ-7.5 מיליארד שקל. ההסדר המוצע על ידו כולל 5 מרכיבים שנועדו להקל על מצבת החוב של אפריקה שהינם: תשלום במזומן לבעלי האג"ח, הנפקת סדרת אג"ח קצרה לתקופה של עד 24 חודשים, הנפקת סדרת אג"ח ארוכה, הנפקת מניות של חברות הבנות למחזיקי האג"ח וכן הנפקת מניות למוסדיים באפריקה ישראל להשקעות.
ברנע טוען כי בסך הכל שווי חבילת הפיצוי לבעלי האג"ח הינו 7.4 מיליארד שקל לפי ערך ההתחיבויות (הפארי), כלומר אינו כולל "תספורת", וכן מוסיף כי החבילה המוצעת על ידו איננה כוללת המרת חוב בנקאי. "העיקרון המוצע הוא לקבוע את היקף המזומן פלוס החוב לזמן קצר על פי יכולת מימוש נכסים שאינם בליבת עסקי החברה. ההלוואה לזמן ארוך תתפרס כך שפירעונה יוכל להתבצע מתוך התזרים שנתקבל מחברות הבת", כותב ברנע.
"בידי אפריקה רשימת נכסים שניתנים למימוש, חלקם במימוש מהיר וחלקם במימוש איטי", הוסיף. "הסכום שניתן לגייס ממימוש הנכסים הוא להערכת החברה, כ-1.6 מיליארד שקל, ועל פי זה נקבע שווי היקף החוב הקצר והמזומן, כשהיתרה מיועדת להון חוזר".
אז מה כוללת ההצעה של ברנע?
תשלום במזומן של 500 מיליון שקל לבעלי האג"ח; המרת יתרת האג"ח לשתי סדרות חדשות: סדרה קצרה בסך מיליארד שקל לפירעון עד 24 חודשים צמודת מדד עם 4% ריבית (כשהקרן נפדית בסוף התקופה עם ריבית שוטפת); הנפקת סדרת אג"ח ארוכה בהיקף של 3 מיליארד שקל שתיפרע אחרי 13 שנה, כאשר העברת הכסף תחל בעוד 3 שנים, כך שהקרן תשולם במשך 10 שנים בריבית של 6%.
כמו כן ההצעה של ברנע כוללת המרת חוב של 1.1 מיליארד שקל למניות חברות הבנות, כך שמחזיקי האג"ח יקבלו 16% ממניות חברת אפי פיתוח (בשווי של כ-910 מיליון שקל) ו-13% ממניות אפריקה נכסים (בשווי של כ- 240 מיליון שקל). באופן זה לאחר ההמרה יישארו בידי אפריקה כ-56% ממניות אפי פיתוח וכ-55% מאפריקה נכסים.
עוד בהצעה, כי יומר חוב של 1.8 מיליארד שקל ל-40% ממניות אפריקה לפי שווי חברה של 2.7 מיליארד שקל לפני ההסדר. לבייב יזרים 600 מיליון שקל, כך שמניותיו בחברה ידוללו מ-75% ל-51%. ההצעה של ברנע אחרי ההסדר מדברת על כך שלבייב יחזיק ב-51% מאפריקה, בעלי האג"ח ב-36% והציבור ב-13%.
ברנע סבור כי שוויה של אפריקה כ"עסק חי" גבוה יותר מאשר בפירוק. "נקודת המוצא היא שכל הסדר שמשאיר על כנו את מצבת הניהול והשליטה הנוכחיים, חייב לתת יותר לבעלי האג"ח שבידיהם היכולת לפירוק או לכינוס נכסי אפריקה. בחינה מציאותית של מצב החברה מלמדת, שכעסק חי בניהול הנוכחי, שוויה גבוה יותר משוויה בכינוס או בפירוק, ולכן ההסתברות להחזר מלוא החוב גבוהה יותר", כותב ברנע.
"לחברות הבת הסחירות שווי שוק ושווי מאזני. לא בצעתי הערכת שווי לחברות הבת אך ניתן להניח ששווי השוק שלהן מושפע מאי הוודאות לגבי סיום ההסדר ומבנה הבעלות העתידי בחברה, כלומר שווי שוק איננו מייצג שווי כלכלי. לצורך קביעת הפיצוי לבעלי האג"ח השתמשתי בממוצע בין שווי השוק והשווי המאזני, כלומר בפרמיה מעל מחיר השוק ובניכיון מתחת לשווי המאזני", כותב ברנע.
מחזיקי האג"ח מסרו בתגובה להצעה: מדובר בהתקדמות משמעותית אך לא לגמרי מספיקה.