אי שפיות מקנה הגנה מהדין

המחזה בו רוצחים מורשעים חומקים מעונש בשל טענת אי שפיות זמנית גורם להרגשה מקוממת. עורך הדין הפלילי ששי גז חושב שעל מערכת להמשיך ולהגן על חולי הנפש מהדין

ששי גז

בית המשפט המחוזי בירושלים קבע אתמול כי אבי דר אשר רצח את בעלת הדירה שלו, ציפורה נחמו, היה חולה נפש בעת ביצוע העבירה ולפיכך אינו יכול לעמוד לדין. בית המשפט הורה על אשפוזו של דר במוסד לחולי נפש עם המלצה כי יטפלו בו במחלקה הפסיכיאטרית בביטחון מרבי. באותו היום שוב דנו השופטים, הפעם ביובב אלגואטי שרצח את אימו ב- 66 דקירות סכין. גם הוא זכאי על אי שפיות?

תוצאות אלו נראות לכאורה כמקוממות כשכן אבי דר חמק מתשלום בעבור הרצח שביצע. בית המשפט קבע כי דר יטופל כעת בתנאי אשפוז ואז ישוחרר חזרה לחברה בחלוף זמן לא רב. בעוד כל אדם אחר שהורשע ברצח היה מרצה מאסר עולם. נשאלת השאלה האם צודק ונכון כי אדם לא ייתן את הדין על מעשיו בשל מחלת הנפש בה הוא לוקה. התשובה היא חיובית.

הגנה זו המקנה פתור לחולי נפש מאחריות ומעונש הינה עקרון עתיק יומין המשותף לשיטות המשפט המערביות השונות. כך אף מצאנו במקורות המשפט העבריים כי חולי הנפש משוללים אחריות משפטית: " חרש, שוטה וקטן, פגיעתן רעה, החובל בהם חייב והם שחבלו באחרים פטורים" (משנה, בבא קמא, ח', ד')

אין להעניש את החולים על מחלתם

הגנה ותיקה נוהגת גם בכל העולם המערבי לפיה אדם מבצע מעשה כאשר הוא נשלט על ידי מחלת נפש, אינו אחראי למעשיו ואין למצות עמו את הדין. הרעיון מאחוריה שלא הוא אשם, כי אם המחלה. אין להענישו על מחלתו.

הגנה משפטית של אי שפיות הינה הגדרה משפטית ולא קלינית. כך למשל, אדם יכול ללקות במחלת נפש קלינית אך זו לא תעמוד לו כהגנת אי שפיות והוא יעמוד לדין כאחד האדם ולא כל הפרעת אישיות תהיה הגנה. אדם יחשב ללא אחראי למעשיו מבחינה משפטית אך ורק אם הוא חולה במחלת נפש אשר גרמה לו לא לדעת מה הוא עושה או לא לדעת מה פסול במעשהו עד כי אינו מבחין בין טוב ורע.

חשוב להדגיש שקבלת הטענה שאדם הוא חולה נפש משמעותה זיכויו בדין. משמעותה היא כי האדם שביצע אותה אינו בר עונשין ואולם למרות זאת רשאית החברה להגן על עצמה באמצעות אלטרנטיבה - והיא אשפוזו של האדם בהוראת בית המשפט עד שוועדה רפואית תמצא אותו בריא.

בקשר לזה יש להבחין בין אדם שהיה חולה נפש בעת ביצוע העברה לבין מי שנמצא חולה נפש בעת העמדתו לדין. במקרה האחרון ניתן יהיה לדחות את בירור המשפט עד להחלמתו של העבריין ועד שייקבע כי הוא כשיר לעוד לדין, בעוד שמי שנקבע כחולה נפש בעת ביצוע העברה לא ניתן יהיה לעולם להעמידו לדין.

הכותב הינו עורך דין פלילי.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully