גרינווש – גרסת שמחון

אחת הדרכים הקלות ליצירת תדמית ירוקה, יאמר לכם כל פרסומאי, היא פשוט לקחת מוצר אחד, שולי וקטן, מתוך ליין ענק של מוצרים מזהמים והרסניים מבחינה סביבתית, ולהעלות אותו על נס. המוצר הקטן הזה ישמש כפך הצבע הבלתי נדלה, ויצבע את החברה כולה בירוק-דשא רענן. זה קל, פשוט וזול, ואפילו לא צריך לשקר – אותו מוצר שולי יכול באמת להיות ירוק, ובזכותו אפשר להמשיך לזהם, להתעלל בבעלי-חיים ולנצל עובדים – ולהשתיק ביקורת ציבורית.

שר החקלאות שלום שמחון מנסה לאחרונה גם הוא לצבוע עצמו בירוק מהוגן. אם וכמה הוא אכן צבוע – תשפטו בעצמכם. ממש בימים אלה מתנהל מסע יחסי-ציבור להצגת השר כיקיר בעלי החיים. "תחום מרכזי שבחר שמחון לקדם הוא רווחת בעלי-חיים", נרשם בגאון באתר האינטרנט של שמחון. ולא בכדי: שר החקלאות מקדם שורת תקנות המגדירות מהי תוצרת אורגנית מן החי, וכוללות התייחסות לתנאי הגידול של בעלי חיים במשקים האורגניים.

בחינה של התקנות מגלה שהן לא מבטיחות שיפור משמעותי בחיי בעלי החיים. לדוגמא, התקנות לא מתייחסות כלל לעיוות הגנטי (לא הנדוס גנטי) של עופות בתעשיית הבשר האורגני. הן התעשייה הסטנדרטית והן האורגנית משתמשות בזני עופות שגופם עוות כתוצאה מברירה מלאכותית - החזה מנופח בעוד שהלב, הריאות והעצמות נותרים אפרוחיים. התוצאה: תרנגול חולה, שסובל מכאבים עזים, ותופח במהירות למקסום רווחי התעשייה. משמעות הדבר היא שהתרנגולים לא יוכלו לנצל את החצר שהתקן מחייב לספק להם.

באשר לתעשיית הביצים האורגניות – שם אמנם מתקיימות חלק מהפגיעות המוכרות מהתעשייה הרגילה, אך התרנגולות יכולות לנוע ולצאת לחצר, וגם זכאיות ל-8 שעות שינה ללא תאורה מלאכותית (באירופה זו דרישה מחייבת בכל לול סטנדרטי, גם לא-אורגני). הצרכן האורגני ודאי ישמח שהשיפורים הללו יעוגנו בחקיקה. האם זה הופך את השר שמחון ליקיר בעלי החיים, שגורלם מצוי בידיו מתוקף היותו הממונה על אכיפת חוק צער בעלי-חיים?

לא ממש. זו דוגמה קלאסית לגרינווש, גרסת בעלי החיים. הראיה החותכת לכך היא שבמקביל מקדם שמחון רפורמה בתעשיית הביצים הלא-אורגנית, שתנציח את אחת משיטות הגידול האכזריות ביותר. במסגרת הרפורמה יפורקו רוב לולי ההטלה בישראל וייבנו מחדש, בעלות של 300 מיליון ש' מכספי משלם המסים (מתוך סך כולל של 750 מיליון ש' שיושקעו ברפורמה). האם תנוצל הרפורמה להתאמת הלולים לסטנדרטים מינימאליים של רווחת בעלי-חיים, המקובלים במדינות מתקדמות? האם יעשה זאת שמחון בשל חשש מבזבוז כספים או פגיעה בייצוא, אם לא מחובתו להגן על בעלי-חיים? במשרד החקלאות מתכננים לבנות מחדש את כלובי הסוללה האכזריים והמיושנים שהוצאו מחוץ לחוק ב-30 מדינות בעולם (מדינות נוספות, בעיקר בארה"ב, צפויות להצטרף למגמה בשנים הקרובות - הליכי החקיקה כבר נמצאים בקנה).

"כלוב סוללה" הוא כלוב קטנטן שהתרנגולת הכלואה בו אינה יכולה למתוח כנפיים או לעמוד זקוף. הצפיפות, חוסר התזוזה והחיכוך בסורגים גורמים למחלות, שברים ופציעות קשות. מקורן של התרנגולות נחתך וכשתפוקתן יורדת, הן מורעבות למשך שבועיים. גופן המעוות לצורכי התעשייה גורם למחלות וכאבים עזים (כגון צניחת צינור ההטלה), וכל האפרוחים הזכרים שנולדים בתעשייה (15 אלף מדי יום) נשלחים ישירות להמתה כי אין להם ערך כלכלי.

איך מסיחים את דעת הקהל מהתעללות מיותרת ב-7 מיליון בעלי-חיים? מתקינים תקנות אורגניות, שאפילו לא מתייחסות לאחוז בודד מהתעשייה. שר החקלאות חושב כנראה שזה מספיק - מספיק ליחסי ציבור. זה המוצר הירוק השולי שלו, ואולי אפילו יתווספו אליו עוד כמה עלי תאנה. יחד הם יפארו אותו ואת משרדו בנוצות לא להם, ויקשטו אותם בפלומה אורגנית שתכסה על האכזריות בכליאת 7 מיליון תרנגולות בתנאי התעללות ומצוקה תמידית.

אותן 7 מיליון תרנגולות יצטרפו לעוד כ-250 מיליון בעלי החיים במשקים המתועשים, שסובלים מצפיפות מחרידה וחווים אלימות, כאב וסבל קשים. הם, המשוועים להתקנת תקנות לחוק צער בעלי-חיים שאמור היה השר להתקין כבר לפני 15 שנה, ימשיכו לסבול כל עוד נציג הלובי החקלאי-מושבי משמש כשר החקלאים. אבל שכבת צבע דקה סופה להתקלף, בוודאי כאשר היא נחשפת לאור השמש של הביקורת הציבורית. על מנת להמשיך לכהן כשר החקלאות, על שמחון להפנים שהוא מחויב לציבור בישראל ולא ללובי החקלאי או לתעשייני העופות.

* הכותב הוא פעיל אנונימוס