פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      הרכבת הקלה בגוש דן בדרך להלאמה?

      משרדי התחבורה והאוצר החלו לדון בחלופות תקציביות לביצוע הפרויקט המדובר. ראש הממשלה צפוי להכריע האם לפרסם מכרזים נפרדים להקמת התשתית, רכש הרכבות והפעלתן - במימון ממשלתי.

      שש שנים לאחר שפורסם המכרז להקמת הרכבת הקלה בגוש דן, בוחנת המדינה לראשונה את הלאמתו. צוות משותף של משרדי התחבורה והאוצר התכנס באחרונה לדיון בהוצאת הפרויקט לביצוע במימון תקציבי. המהלך ייצא לדרך בהנחה שהמאמצים האחרונים להחייאת הפרויקט ולביצועו בידי הזכיינית, קבוצת MTS, ייכשלו - והסכם הזיכיון יבוטל.

      מדובר בפרסום מכרז חדש לפיו יבוצע הפרויקט על ידי קבלנים במימון ישיר של תקציב המדינה. בין השאר, בחן הצוות את האפשרות לבצע את הפרויקט בשלושה חלקים נפרדים ולפרסם שלושה מכרזים מקבילים לבחירת קבלן תשתיות, ספק ציוד ומפעיל.

      בנוסף, נבחנה האפשרות לפצל את הפרויקט לשניים ולפרסם מכרז אחד שבו ייבחר קבלן העבודות התת-קרקעיות בלבד, ומכרז שני שבו ייבחר קבלן התשתיות העיליות, שיספק גם את צי הרכבות.

      הצוות גם דן מחדש בשיטת כריית המנהרות הדרושות לחלקו התת-קרקעי של הפרויקט, ובאפשרות להחליף את שיטת הכרייה של MTS (Deep Mining). בשלב זה, לא נדונה האפשרות להחלפת הזכיינית MTS בזכיין אחר או בפרסום מכרז P.P.P (שיתוף פעולה ציבורי-פרטי) חדש.

      למרות דיונים אלה, לא התקבלה החלטה רשמית האם לבטל את הסכם הזיכיון, החלטה שצפויה להתקבל על ידי ראש הממשלה, בנימין נתניהו לאחר שמשרדי הממשלה יערכו סבב שיחות נוסף עם נציגות הזכיינית MTS ועם הבנקים המלווים את הפרויקט.

      "אסור לחכות לרכבת שהבטיחה גולדה"

      השבוע צפויים נציגי המשרדים להיפגש עם מנכ"ל משרד ראש הממשלה, אייל גבאי, לדיון אודות הפרויקט - לקראת דיון רב משתתפים שצפוי לערוך בסוגיה ראש הממשלה.

      בתחילת ספטמבר פורסם כי להערכת גורמים בענף התחבורה, פרויקט הרכבת הקלה במתווה הנוכחי "הגיע לסוף דרכו". זאת, לאחר שנה של משא ומתן עקר סביב עדכון הסכם הזיכיון. הסיבות העיקריות לעדכון הסכם הזכיון היו המשבר הפיננסי העולמי, שייקר את עלויות המימון של הפרויקט והביא גם להקשחת תנאי האשראי, והמצוקה אליה נקלעה אפריקה ישראל, שלה שותפות של כ-20% במיזם.

      למרות חמש דחיות במועד הסגירה הפיננסית של הפרויקט ומרתון דיונים ממושך - שבו הסכימה המדינה לראשונה ליטול על עצמה את מרבית האחריות לעיכובים בביצוע הפרויקט (כתוצאה מכשלים אפשריים במתן ההיתרים) - לא נפתרו נקודות מחלוקת רבות בין הצדדים. בראשן, סוגיית חלוקת הסיכונים בין המדינה לזכיינית וסוגיית ההגנה על מרווחי גיוס ההון של הזכיינית. לפי הערכות, מסתכמות מחלוקות אלה בדרישה לתוספת תקציבית של כמיליארד שקל.

      עם זאת, גורמים אחרים בענף אמרו כי המדינה לא הרימה ידיים וכי יש לעשות כל מאמץ כדי ש-MTS תבצע את הפרויקט, במטרה להימנע מדחייתו הניכרת - עד כדי ביטולו. MTS, שהאריכה את תוקף ערבות הזכיין שהפקידה בהיקף של 120 מיליון שקל עד סוף 2009, השקיעה בפרויקט כ-270 מיליון שקל וקיבלה מן המדינה מענקים בסך 92 מיליון שקל. בנוסף השקיעה המדינה כמיליארד שקל בפיתוח תשתיות.

      בכנס התחבורה הציבורית שערך אתמול ארגון "תחבורה היום ומחר" (ראו מסגרת), אמר שר התחבורה, ישראל כץ, כי הוא "מקווה שהפרויקט ייצא לדרך". ח"כ דב חנין (חד"ש), טען לעומתו כי יש לקדם תוכנית הסעת המונים חלופית - אוטובוסים רבי קיבולת: "אסור להמשיך לחכות לרכבת התחתית שהבטיחה גולדה מאיר בזמנו", אמר חנין.